כמעט אלף איש עברו במשך כשלוש שעות בבית החדש של הציירת רחל טימור בנווה צדק בתל אביב. טימור שבנתה לה בית חדש מהמם בגודלו וביופיו וממולו גלריה ענקית מרשימה לא פחות, נתנה בית לתערוכה  לזכרו של ליאו רוט, צייר עוצמתי, בן הקיבוץ אפיקים שהשנה מלאו עשר שנים למותו.

מאת לאה אתגר

גם ניצן הורביץ, חבר כנסת דינמי, המתמודד בלהט לראשות העיר מול חולדאי הגיע ונאם. הוא הכין נאום ידעני, חלקו מבוסס על ספרו של אסף ענברי מחבר הספר "הביתה" בו תואר לאו רוט המנוח כילד בקיבוץ ה"גונב" נייר טואלט ומצייר עליו, או כ"בלונדיני שנולד בגרמניה ורוצה לגור בקיבוץ עם הרוסים."

כל המי ומי של תל אביב זרמו למקום. אני תמיד נפעמת מכמויות התל אביבים המגיעים בימי חמישי לבילוי בפתיחות של תערוכות בעיר. זהו תחביב תל אביבי עירוני שאין לו אח ורע. יש תמיד יין גרוע ומקלות מלוחים ואחרי סיבוב קצר בתערוכה מתחככים ליד שולחן התיקרובת הקטן.  אצל טימור היו גבינות טובות שנעלמו די מהרה, היה  גם כאן יין לבן גרוע ורק אחרי שכמה חוצפנים מחו על איכותו, שלף מישהו, אולי הבן, ממשפחת הצייר המנוח, ארגז מאיכות טובה יותר.

ורה דוביצקי, אוצרת התערוכה של לאו רוט, ציטטה את מי שכתב כי "לאו רוט הוא צייר רועה געגועים". דוביצקי סיפרה כי חילקה את התערוכה של הצייר לאו רוט שהתפרסם בשנות השישים והשבעים לשלוש קטגוריות: סיפורי המקרא, ציורי העיירה היהודית וציורים אוניברסלים כמו בית, משפחה, בדידות או מלחמה.

מלי לנגוצקי, אדריכלית ותיקה, שלא עמדה בהפגנתיות בתור להגיד שלום לרחל טימור, בעלת הבית והגלריה. אמרה שבאה רק לכבודו של לאו רוט המנוח  ולכבוד האוצרת. אבל כל שאר הקרואים עמדו בהשתאות סביב הציירת רחל טימור, אישה יפה ומטופחת, שרוב שנות נעוריה עמלה קשה לפרנסתה כציירת ואילו היום מוכרת ציורים המבוססים על צילומים הסטורים ביותר מכשלושים אלף שקלים. עמדו והחמיאו לבית ולגלריה שבנתה וכמנהג תל אביבים שיודעים לחשב מה יש בכיסים של אחרים, אמרו שהמבנים והאדמה והפאר שווים כיום מליונים. ומאיפה היה לה וכך הלאה. אחר כך צקצקו בלשון שבערוב ימיו היתה רחל טימור בת זוגו של בעלי חברת "דחף", ז'ורבין המנוח (שנפטר כשבועיים לאחר התערוכה), והוא אהב אותה אהבת נפש. סיפרו גם שחלק מהקרקע קיבלה בירושה מקרובת משפחתה, בה טיפלה במסירות אוהבת עד שנפטרה.

ככה או ככה, הבית והגלריה ורחל טימור הם נפלאים. התערוכה של לאו רוט המנוח יוצאת דופן ושובת לב. רוב הציורים שלו נמכרו בכ 18 אלף שקלים לאחד.

לקראת סוף הערב, כשכבר נעלמו הקרואים, רגע לפני סגירת הדלתות, הגיע דן שילון, חבוק ומציג חברה בלונדינית טרייה. ואני, שתמיד סבורה שאני רואה וחושבת יותר מדי סברתי שגברים שמתגרשים זה עתה ובעיתון כתוב שלבת זוגם לשעבר יש כבר גבר אחר, ממהרים גם הם להציג בת זוג חדשה, שלא נחשוד בהם שחס וחלילה הם לא מצאו והם עדיין לבדם.

ימים ספורים אחרי, התבשרנו כי דן שילון מחדש את תכניתו המיתולוגית "המעגל" קיוויתי למענו,  שיצליח, שלא רק לונדון וקירשנבאום יהפכו לסמל  הזקנים שהצעירו. ושצעירי תל אביב לא יאכלו לו את הלב שהוא "פסה" וחי בסרט שכבר חלף ועבר מן העולם.

כתבה: לאה אתגר

צילמה: לנה הופמן.