בחווה חקלאית בלב המרחב הביוספרי (הטבעי) שהוכר לשימור על ידי אונסקו  חיים באושר מאה אנשים בעלי מוגבלויות. זהו האזור של הרי מנשה על יערותיו והפארקים שלו. בסביבה זו נימצאת עתה בעיצומה הפריחה הטבעית מהצפופות בישראל. זוהי פריחה בה נישמר הטבע ללא הפרעת ידו הקוטפת או ההורסת של האדם. במרחבי האזור מאליכין בואכה יוקנעם,  שוכנים ישובים וקיבוצים כמו דליה, רמות מנשה, מגידו,עין השופט ועוד, המוקפים בעונה זו מרבדי פרחים של תורמוסים כחולים סגולים שעיין לא ראתה, שיחי "עכנאי יהודה" בגווני וורוד, חלבלובים זוהרים בצבע צהוב, כלניות ורקפות מלוא העיין. כל חגיגת הטבע הזאת היא סיבה למסיבה לקיום פסטיבל צלילי הטבע המתקיים כל שנה בסוף חודש אפריל במרחב הביוספרי הזה.

השתתפתי בסיור עיתונאים ובלוגרים מטעם משרד התיירות שנפתח, איך אפשר בלי, בארוחת בוקר משובחת של סלטים ועוד, בקיבוץ דליה, לב ליבו של האזור הביוספרי. יש שם בית הארחה כפרי יפהפה ששמו "זוהר בדשא". מי שהמציא את השם אולי חשב על סרט הנעורים הישן של נטלי ווד עם וורן ביטי, הזוג הקולנועי הכי יפה של המאה הקודמת. מי זוכר?

אחרי שחלפנו על עדרי בקר, נכנסנו לרמות מנשה, היישר לחוות הסוסים של דובי. בפתח החווה הוצבו לקבל את פנינו שני רוכבים על סוסים. החווה היא מוסד ידוע באיזור. רחבת ידיים, מסודרת ונקייה להפליא. מתקיימים בה גם להטוטי רכיבה מקצועית. מידי ערב מגיעים לבלות בחווה עשרות עד מאות מבקרים ולהקת קאובואים קבועה שמצטיינת בשירה, מופיעה בשירים בינלאומים ידועים. גם בעל החווה נימנה על הקאובויים המזמרים. אחד הזמרים הוא גיל ליבר האיש שכתב והלחין את הלהיט "יש לי יום יום חג".

הפנינה שבביקורינו הייתה חוות "תלמים" שבמגידו. שם חיים באושר כמאה אנשים בעלי מוגבלויות העוסקים בחקלאות אורגנית. בנוסף יש במקום דיר עיזים ותיישים שבעונה זו של השנה עמוסים בקטנים שזה עתה נולדו, יש גם דיר כבשים, מפלי מיים מלאכותיים, גינות ירק, עצי פרי ונוי, והכל מעשי ידיהם של מאה גברים ונשים שבאים כל בוקר מחוץ לאזור לעבוד בחווה. עוסקים בכל ענפי החקלאות כשלכל אחד מהם מוקצית חלקת אדמה ההופכת תחת ידיהם לחלקת אלוהים הקטנה. בערב הם חוזרים למקומות מגוריהם. בעלי המוגבלויות מספרים כי כאן מצאו אושר בחיים, כי כאן הם עוסקים בצמיחה ובגידול ולא בעבודות שגרתיות ויזומות. פרט למזון מקבל כל אחד מהם דמי כיס. כשהם משוחחים איתנו, אתה מבין שיש בין בעלי המוגבלויות אנשים מאושרים. החווה היא מודל חדשני ומצליח שמקימיו מעוניינים לפרסם קיומם והצלחותיהם.

משם הגענו לקיבוץ עין השופט. מתפארים שם בחברת קיבוץ בשם לטיציה, ילידת איטליה, שהקימה קונדיטורית בוטיק בסגנון איטלקי ואכן העוגיות היוצאות תחת ידיה משובחות. מתפארים עוד יותר בקיבוץ עין השופט בסליק הנשק ההיסטורי שנחפר בחצר הקיבוץ  עוד בימי הבריטים. אז  נבנה חדר סודי מתחת לאדמה ליד הרפת. מאז עבר קיומו של הסליק בסוד מדור לדור כאשר מעליו בנו מדגרה. עם השנים הוקם על הסליק במקום המדגרה לאפרוחים חדר הכושר של הקיבוץ. אחד החברים שמספר את היסטורית הסליק כמו סיפור בלשי קולנועי, טוען כי בשלב מסויים נשכח מיקומו של הסליק והיה צורך לחפור מתחת למדגרה עד שנימצא הנשק בכדים קבורים במיים ובשורשי עצים. כיום אפשר לראות את בור הירידה לעומק הסליק. כל כלי הנשק הרבים שנמצאו בבור נוקו והם מוצגים לראווה בחדר סמוך.

את הסיור סיימנו בביתו של הפסל  אריה קירזנר מיוקנעם. קירזנר, יליד סנט פטרבורג ניפטר לפני כשנתיים ורעייתו משמרת את זכרו בכ 250 פסלים מרהיבים שיצר, רובם עתירי פרסים. אשתו, מציגה בגן הבית ובחדריו את עבודותיו של קירזנר. היא משתתפת בשמו גם בתערוכות ובתצוגות ברחבי ישראל. בית המגורים שלהם הפך למוזיאון על שמו והוא נימצא ביוקנעם הכפרית מול הנוף המדהים של פארק הדייג.

כתבה וצילמה: לאה אתגר