הוא הלך בשדות מאת משה שמיר הופך מספר מיתולוגי להצגה חיה והסטורית. זהו סיפור אהבה על רקע מלחמה. הימים הם עירוב של ימי מלחמת השיחרור, הבריגדה היהודית, הפלמח, עליית ניצולי השואה לישראל, ואולי גם ליל פיצוץ הגשרים.
בעוד בתיאטרון גשר מציגים את המינהרה כהמשך למלחמת צוק איתן, הרי בבית לסין בחרו להעלות את אחד מסיפורי האהבה הגדולים של מלחמות ארצינו. צעיר קיבוצניק מתגייס לפלמח ונהרג בפתח קיבוצו. השחקן הוא גל אמיתי. בקיבוץ ממתינה לו צעירה יפה ניצולת שואה שעברה סבל רב וניצול מיני עד שהגיעה לקיבוץ. פה נולדה אהבת אמת בינה לבין הקיבוצניק שהתגייס לפלמח וסופו שלא חזר. אף על פי כן יש לו המשך ביולוגי כי אהובתו בהריון. השחקנית היא אגם רודברג. רודברג היא אישה קטנה ואילו גל אמיתי הוא גבר גדול. במחזה הזה רודברג הקטנטונת מצליחה להרעים בקולה והיא מרשימה ביכולת המשחק שלה. מי היה מאמין שהקטנטונת הזאת יכולה למלא את הבמה. רודברג השחקנית היא הפתעת המחזה, גל אמיתי הוא טבעי ומרשים.
ההצגה מרגשת עד דמעות. הנושא נדוש, אבל מה לנו כי נלין. הרי ארצינו משופעת במלחמות, בקורבנות, בנשים שאיבדו את אהובם. בילדים שנולדו אחרי מות אביהם. הסיפור אינו חדש. הוא הסטורי ומעלה ימים רחוקים של ימי מלחמת השיחרור. המחזה נוגע ללב. אולי ידבר לדור הצעיר כמו שהוא מדבר לדור הבוגר. אם יגע בלבבות כל הדורות, תהייה זו הצלחה של מחזה וגם הצלחה של לימוד הסטורי. (עד כאן כתבה לאה אתגר).
היו והגיעו: מנהלת התיאטרון ציפי פינס, יו"ר אגודת הידידים ג'ני ברנדס, ורדה ובועז דותן, סוניה וצביקה לבנת, סוזי ודן פרופר, מיכל ומיכאל צלרמאיר, ליזיקה ועמי שגיא, שושנה שקד, רונית וראובן אדלר, יעל אלמוג ובנצי צילר, ורדה ויוסי אלשייך, נטלי וצביקה בארנבוים, נאוה ברק, איריס ואורן גיזנפלד, צביה ויוסי גרוס, ורד ואילן גרינבוים, רזיאלה גרשון, חנה וגדעון המבורגר, אורה ואביקם הראל, טלי ועמוס וולטש, רעומה ועופר זק"ש, מירי ואופיר כץ, ציפה ואריק כרמון, גילה לימון, שלומית ויצחק מולכו, דורית וארז מלצר, עדיה ויצחק סוארי, ליאורה עופר, ענת ובנימין פדני, נירה ואבי פרידמן, ענת ושמואל פרנקל, יוסף צ'חנובר, ציפי ואפרים קונדה, חנה ורוני רדו, הילה ורני רהב, תמי ויהודה רוה, נלי ויאיר רוטלוי, רינה ואילן שביט, ישראלה שטיר ועוד.
הביקורת נכתבה על ידי לאה אתגר, שמות שהגיעו מאגודת הידידים נימסרו ממשרדה של זיוה צידון.
צילום: אביב חופי
