מאחורי הגדר הוא סיפור אהבה שנכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1909. זהו סיפור אהבה בין שני ילדים, האחד, ילד יהודי שלומד בחדר, בן יחיד לזוג הורים יהודים. והשנייה ילדה אסופית המתגוררת עם קוזקית זקנה שאספה אותה מן האשפתות. שתי המשפחות מתגוררות כשרק גדר מפרידה בין חצרותיהם. אבי המשפחה חפץ לרכוש את חצרה של הקוזקית כדי להקים מנסרה, ואילו הזקנה הקוזקית מתעקשת לשמור על נחלת אבותיה הקבורים בחצרה. בין המשפחות היהודית והגויה שורר דם רע. אבל בין שני הילדים, שהשכילו לחפור חרך בגדר שבין שני הבתים נולדת חיבה, שעם השנים והתבגרותם הופכת לאהבה גדולה.
ככל שבגרו הם מתחילים להבין כי אין להגשים אהבה בין יהודים וגויים, כי אין סיכוי לאהבה כזאת, ורגשותיהם הם אשליה שלעולם לא תתגשם. ההורים של הנער משדכים אותו לנערה יהודיה, ואילו הגויה מביאה לחצרה פועל גוי שמחזר אחר האסופית. ככל ששני הגיבורים גדלים וקולטים שעולמם מרוחק ומלא איסורים, הם נכנעים לסביבה. הסיפור אם כן מסתיים בצער. סיפורו של חיים נחמן ביאליק מסתיים בטון קודר. אני זוכרת כמה אהבתי סיפור זה שנילמד בבתי הספר הישראלים בשקיקה והיה חלק מתכנית הלימודים. זכורני שבפעם האחרונה בה מציץ הנער בחרך שבגדר ורואה את הנערה, הרי היא כבר מסתובבת עם בטן הריונית קטנה, והוא לפחות על פי המחזה, עוצר ואומר לה שהוא ממהר לביתו ויש לו תינוקת. כך או כך, העולם היהודי שמייצג לפנינו ביאליק יודע פוגרומים וסבל. העולם הקוזקי של האסופית יודע סבל, רעב ועבודה קשה אצל הזקנה. שני הגיבורים מתפשרים עם החיים. אהבה בין גויה ליהודי אין לה תקווה. המחזה מוגש בשפה עברית ורוסית עם תרגומים מתאימים. אהבתי.

להוסיף לתוכן