כתבה וצילמה לאה אתגר:
אין מקומות יפים בארצינו כמו ראש הנקרה וחוף אכזיב. שני אתרי נופים וטבע, גם עשירים בפעילות. לא מוכרחים להפליג לחוצלארץ. אפשר בהחלט להפליג ולהינות בצפון ארצינו. אין כמו הגליל המערבי. רוב חברי נוהים אחרי חוצלארץ. "המחירים זולים, המקומות קרובים וזה עולם אחר!". הם אומרים לי, ואני משיבה: "ביקרתם כבר בגליל המערבי, ראיתם את נפלאות ארץ ישראל?"
השתתפתי בסיור עיתונאים לגליל המערבי. זה היה בעיני טיול קסום. והאמינו לי, כבר שבעתי הרבה חוצלארץ. כמעט אין מקום בעולם שלא ביקרתי בו, והנה טיול ארץ ישראלי, אצלינו בבית, תענוג. אחרי שעתיים ומשהו נסיעה מתל אביב פתחנו את הבוקר בסיור "בית וקייט" בקיבוץ לוחמי הגיטאות. נסענו לאורך אמת המיים הארוכה. פתחנו בארוחת בוקר שהיה בה הכול. אבל הכול. כל הסלטים שבעולם, הפשטידות, העוגות, הביצים, הגבינות, המשקאות, הקפה המשובח. המארחים קראו לזה "ארוחת בוקר גלילית עשירה." וככול שאכלנו ושבענו, עדיין ניראו קערות המזון שלא חדלו להתמלא גדושות. רצו לעניין אותנו בצימרים ובסוויטות. המחירים לא זולים, 500 עד 700 שח לזוג ללילה, אבל נקי נקי שם, מצעים לבנים חדשים. נהייה ישרים, לא באנו כדי לישון שם.
העצירה הבאה הייתה במבצר יחיעם. בין הנקניקים ובירה "מלכה" המקומית נתקענו בחדרי הבריחה. זו אופנה חדשה יחסית. בקבוצות של שמונה, 195 שח לאדם, צריך לפתור חידות ולעבור בחדרי בריחה במיבצר ההסטורי שמסומן בקרני לייזר מרהיבים. לא מוכרים לך כאן הסטוריה ושירי מולדת. אלא גביעי יוגרט מקושטים במעדנים. בקבוקי מיץ ואלכוהול עם קערות שוקולדים צבעונים. הכול חגיגות של כייפים. נהניתי, אבל היתה לי חסרה איזו הרצאה יבשה על רוחו של בונה המבצר, דהאר אל עומר מהמאה ה 18.
בשל הים הסוער התבטלו סירות הגומי המהירות שעוברות באכזיב דרך איי ראש הניקרה. התנחמנו בעליה ברכבל התלול והקצר ביותר בעולם. כניסה במחיר 45 שח למבוגר, 36 שח לילד. נכנסנו בהליכה במסלול הנקרות המרהיבות, עוצרות נשימה, שאין יפות ממנה. צעדנו בכוכי מיים שוצפים, בצבעי לבן ותכלת וגם סירטון אור קולי מצויין. קינחנו בטיול סביבתי בקרוניות גולף חשמליות וזכרנו: הנקרות הן נקודת הגבול הצפונית שלנו עם הלבנונים. דיגלי האו"ם בסמוך ואניות מלחמה ישראליות מסיירות בחלקת אלוהים השקטה הזאת. באמת שקט שם. משם הגענו לחוף בצת. אפשר לשכור שם קרוונים חדשניים ונהדרים באלף שקל ללילה. להעמיד אוהלים להשכרה מתוצרת קולמן, ולאכול ארוחת צהריים עם המון סלטים ומיבחר בשרים על האש, נחמד ומשביע.
כל אימת שהתיישבנו ונסענו באוטובוס הירצו לנו על נקודות מעניינות כמו הגעתון, קיבוץ כברי, רימוני הגליל, וכמובן על התפתחות הערים נהריה ועכו. בזו האחרונה ביקרנו באולם ענק לטיפוס בחבלים כי אולי, רק אולי, מעכו יצאו נינג'ות. מה שבטוח שנינג'ות לא ייצאו מקבוצת העיתונאים שסיירו עימי.