כתבה זו נמצאה בארכיון נוצץ  |  לעמוד הראשי של נוצץ לחץ כאן
 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון
פתחו שולחן: בני פדני, יהודית נוסבאום, עירית קולבר, דבורה פישר, אריה סקופ ודן שניט. הזמר שלום חנוך קפץ לבקר. גם גידי גוב. רק גליה מאור איחרה.

פתחו שולחן: בני פדני, יהודית נוסבאום, עירית קולבר, דבורה פישר, אריה סקופ ודן שניט. הזמר שלום חנוך קפץ לבקר. גם גידי גוב. רק גליה מאור איחרה.
תאריך הכתבה: 04/02/2005



מאת לאה אתגר

המועצה לילד החוסה, אספה בערב אחד שבו שלום חנוך אירח את גידי גוב בהיכל התרבות, מליון שקלים לכ 8000 ילדים החיים בפנימיות שונות. בהשוואה לחגיגות ענק שמתלוות בתקופתינו למפעלי צדקה, ונימשכים ימים ושירותרומים, הרי במועצה לילד החוסה, עשו זאת די בשקט. אין להם כוכבי קולנוע בינלאומיים. זה מוסד מאה אחוז ישראלי מקומי. הטלויזיה לא צילמה. המנחה הייתה רונית לב ארי, המנכ"לית השכירה החדשה של האירגון, יועצת ראש הממשלה בעבר. לא כוכבת. קשה להאמין: לא היה אפילו צלם וידאו אחד. רק צלמי סטילז.

ד'ר אלי ודבורה פישר. גם בהקלקת הגדלה.

עירית קולבר, בתיה מאיר, במרכז בתכלת השחקנית תהל רן ועוד. גם בהקלקת הגדלה.

דן שניט יהודית נוסבאום ועירית קולבר. בהקלקת הגדלה גם דבורה פישר יושבת ובתיה מאיר עומדת משמאל.

בני פדני, דורית לב ארי, אריה סקופ, בהקלקת הגדלה גם דן שניט, יהודית נוסבאום.


קבוצה קטנה של מתנדבים עומדת בראש האגודה לילד החוסה. כולם קליברים. הם יכולים בעצמם לתת חסויות מהכיס. הם יכולים לבקש מאחרים. הם יכולים למכור כרטיסים לקונצרט ב 500 שקלים לכרטיס, והם גם יכולים לקנות את כל הכרטיסים בעצמם.
הם באו שעה וחצי לפני הקונצרט, והם בחרו לשבת לשולחן עץ מצורף שעמד באחד החדרים האחוריים והקטנים של היכל התרבות. השולחן לא היה מספיק ארוך לכולם לשבת והחדר קטן, כך שהם בקושי נכנסו כולם לצילום אחד. את דבורה פישר, אשתו של ד"ר פישר מהקוסמטיקה הצלמים חתכו מהצילום המשותף. דבורה פישר משתמשת בכיסא גלגלים. אז זה או צילום של בני פדני שישב בצד השני של השולחן - או צילום של דבורה פישר. אם בני פדני בפנים, דבורה פישר בחוץ. או להיפך. שניהם המממנים הגדולים של הערב. שניהם יושבים בשני הצדדים המנוגדים של השולחן. לא זזים, עניין הצילום בכלל לא מזיז להם. הם נינוחים.
ליד האשה המופלאה דבורה פישר, יושבת עירית, אשתו של יונתן קולבר זה שקנה את כור. היא בלונדינית נעימה והצעירה שבחבורה. לידה יושבת יהודית נוסבאום, שבןזוגה פעיל בעיסקי הבנייה שנים רבות. היא אשה נחמדה שמזיזה דברים בשכל. פרופסור דן שניט היו"ר הרגשן, רונית לב ארי המנכ"לית. אריה סקופ ממיקרוסופט. מחוץ לצילום: בתיה מאיר הדוברת, השחקנית תהל רן שגדלה מינקות במוסדות לילדים חוסים ועוד עוזרים ממשיים.
כולם אומרים דברים טובים מהלב, פחות או יותר אותו דבר. רק אריה סקופ מנכ"ל מייקרוסופט מספר איך עובדי מיקרוסופט התנדבו לשפץ פנימיות שזקוקות היו לשיפוץ.
חיכו הרבה לגליה מאור שהיא תמיד הרוח החיה, נימרצת וחכמה, והיא לא באה כי הייתה טרודה בענייני הבנק.

שלום חנוך בא לבקר. גם בהקלקת הגדלה.

יהודית נוסבאום. בהקלקת הגדלה גם אריה סקופ, דן שניט ועירית קולבר.

מבני פדני (בהקלקת הגדלה) עד עירית קולבר.

דן שניט ויהודית נוסבאום. גם בהקלקת הגדלה.


הזמר שלום חנוך נכנס להגיד שלום, עמד נבוך, ידיים בכיסים, ג'ינסים ניצחיים. לא ידע מה להגיד, לא חשוב, בלי התרומה הענקית של שלום חנוך וגידי גוב, לא היה כאן מליון. צריך תירוץ לתרומה וגם סיבה להוציא אנשים מהבית, לעיתים תורמים מעדיפים לתרום ולהישאר בבית, שיעזבו אותם בשקט. אבל בשביל שלום חנוך מארח את גידי גוב, יוצאים מהבית.
באמת יצאו: בפואייה של היכל התרבות רוני פורר לחץ ת'יד לבת שבע ומשה בובליל. אני שמחתי עם רמי וניצה אורן. אחר כך גליה מאור שכבר הגיעה, עלתה לבמה ובירכה. גם כשהיא נואמת רע, היא נואמת היטב.
התחיל הקונצרט.
היה ריגוש כששלום חנוך שר את "ילדים של החיים" עם חי בן ה 11 מפנימית נווה ויצו שבהרצליה, ועם עדן בת העשר מפנימית עלומים שבכפר סבא.
שלום חנוך וגידי גוב והמלווים המוסיקלים היו כולם עם אטמים באוזניים, הקהל הבוגר זיהה רק כמה משיריהם. אולי הזמרים שכחו שמי שיש לו כסף לתרום הוא עובד קשה וקצת מנמם בסוף היום, וכבר לא ילד, אבל עוד שומע לא רע. אז במקום לעשות קונצרט של שירים טובים ידועים ורגועים. הם דפקו רוק ששיגע את השכל ברמקולים לתורמים שישבו בשורות הראשונות, והטריף באושר צוהל את הראש לצעירים ממוסדות המצוקה שבאו למופע וישבו בשורות האחרונות, ידעו את כל המילים, ונישמתם יצאה למיקצב, עד שבאו ורקדו בשורות הראשונות במעבר הקטן שלפני הבמה.
אולי זה עשה את המופע לנהדר, אולי זה היה מדבק, אולי זה לא, אבל ככה זה כשהחיים זורמים, ואין תיכנון טלויזיוני, וכולם רגועים.
אולי בשל כך הצליחו להתרים במופע קונצרט אחד מיליון שקלים.
לזמרים על הבמה היו אוזניים אטומות אבל התורמים ישבו ממש קרוב דוממים והמומים מרעש מוסיקת הרוק. ילדי הפנימיות הנירגשים שהגיעו לרקוד לפני השורות הראשונו, הצילו את אוזני התורמים וגם את פני שלום חנוך וגידי גוב.
שכחתי מה היה מוסר ההשכל של הערב. אולי בגלל שתרומה של מליון שקל לילדי פנימיות עושה את הכל.


 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון   | חזרה לעמוד הראשי