מי זו באמת ג'ודי ניר מוזס? למה היא יכולה להרשות לעצמה להגיד מה שבראש שלה? איך היא נחשבת למליונרית גדולה ולאשה מוגנת?
תאריך הכתבה:
22/12/2001
בחמישי האחרון, ג'ודי ניר מוזס הופיע על המירקע הקטן ואמרה בערך כך: שהיא "מתה" שסילבן שלה, יתפטר. היא אמרה שראש הממשלה שלנו, אריאל שרון, לא רק שלא תומך בסילבן, להיפך, הוא זקן והוא עייף והיא בכלל לא רואה אותו כי הוא מעדיף ללטף כבשים בחוה שלו. על בעלה היא אמרה שהוא מבין למצוקות העניים, שהלב שלו ניצבט מצער, שהוא פשוט מת להציל את כלכלת ישראל ושאם הוא יילך הביתה אנחנו נקבל במקומו איש שהוא לא על רמה. בקיצור כאילו הוא עושה לנו טובה שהוא יושב בתפקיד. על כתב הטלויזיה עודד שחר שנימנה על מבקרי סילבן היא אמרה שהוא פשוט מקנא בכך שסילבן היה כתב כלכלי שהפך לשר אוצר, ואילו שחר נישאר רק כתב. מאוחר יותר ושלא לטלויזיה היא התנצלה על שכינתה את שרון זקן, כי היא מכבדת זקנים ובמיוחד את שרון, שהיא מאד אוהבת. זה פחות או יותר מה שהיא אמרה.
האמירות שלה זכו לכיסוי תקשורתי נירחב ועוררו ויכוח ציבורי. בעיתון הבית שלה "ידיעות אחרונות" שג'ודי ניר מוזס שלום נמנית על בעליו ריככו את הדברים שאמרה והם לא הובאו במלואם. ב"מעריב" הובא הראיון בציטוט ובמלואו. בשני העיתונים זכתה ג'ודי לצילומים גדולים ויפים, כי כשהיא מדברת, והיא מרשה לעצמה להגיד מה שעולה בראש שלה, מצטטים אותה.
כמעט לאן שלא פנית, ישראלים התווכחו על דבריה. היו שאמרו שהיא חכמה ושהיא אמיצה ושהיא דיברה מהבטן, אבל הרוב ביקרו אותה. אמרו שלא היתה לה הזכות לדבר כך על שרון. שכל תינוק יודע שסילבן וג'ודי עשו הרבה שמיניות באויר כדי שהוא יזכה במישרת שר האוצר. שאם הוא היה מסוגל, הוא היה מת להיות ראש הממשלה ושהיא משתגעת להיות אשת ראש הממשלה. שהם לא יילכו הביתה, ועובדה שהם לא הלכו. שהמישרה הציבורית לא רק קוסמת להם, אלא שהם עבדו קשה מאד כדי להשיגה. שהם הלכו עם מתנות ביד להרבה חתונות, בריתות ובר מצוות של אנשי מרכז הליכוד, כדי להגיע לבוחרים. שלא יאיימו עלינו בהליכה. כי יותר משישראל רוצה בהם, הם רוצים בישראל. שלא בטוח שסילבן יודע או יכול להיות מושיע הכלכלה הישראלית. שהוא לא יציל את המשק, גם אם היו נותנים לו יד חופשית, ושאם הוא יילך, מי שיבוא במקומו לא יכול להיות יותר גרוע, רק אולי יותר טוב. אם בכלל אפשר להיות טוב בתפקיד הזה. אחר כך אנשים התווכחו על הריבית שיורדת, על הדולר שממריא, על ההתייקרויות הצפויות, על העניים ועל צביטות הלב שחשים דווקא בני הזוג שלום את מוזס, שהם מליונרים גדולים, ודווקא הם מזדהים כל כך עם עניי עמינו ומשמשים להם לפה.
צריך לזכור שג'ודי ניר מוזס היא יורשת אימפריה. שמן היום שסילבן שלום, בן באר שבע נישא לה, הוא עלה כמה וכמה ליגות כלכליות. שהוא בנו של מנהל בנק שנירצח בתפקידו על ידי שודד בבאר שבע, ושהוא איש משכיל, שימש כיו"ר אירגון הסטודנטים, יוצא עדות המזרח, שבחר לשאת יורשת בהירה ומליונרית, המכנה אותו בשם חוצלארצי כמו "סטיב". שהוא נישתל בכלל לא רע בחיים שהיא יכלה להציע לו. סילבן למשל לבוש תמיד בחליפות יקרות, בחולצות צחורות, בחפתים יקרים, גם המשקפיים שלו הם תמיד פריט אופנתי ויקר.
הזוג מוזס מתגורר באחד הבתים היפים והיקרים ביותר בתל בנימין ברמת גן. הם מרבים לארח. הם גם יודעים לארח נכון. המסעדנית רינה פושקרנה, אשה נדיבת לב ברמות לא מוכרות בישראל, היא בדרך כלל נותנת שירות הקייטרינג בבית מוזס-שלום.
ג'ודי יודעת להזמין את האנשים הכי אופנתיים של המדינה. היא מחליפה את התיפאורה האנושית סביבה בדרך כלל בהתאם לספינת ההצלחות הנקרית על דרכה. אנשים שהיו חברים בעבר, אינם בהכרח חברים עכשווים. היא למשל חברה טובה של יצפאן, של פנינה רוזנבלום, של אורנה דץ, אולי גם של דודו טופז, של כוכבי תיקשורת, של אילי ממון, של אנשים שהם מובילים חברתיים, שהם מובילים כלכליים, משפיעים וחשובים.
מי ששומע אותה מדברת על החברים שלה, שם לב שהיא אוהבת לתאר את היחסים ביניהם במילים כפולות. למשל: יצפאן הוא חבר נורא נורא טוב שלי, פנינה היא חברה נורא נורא טובה שלי, וכך הלאה.
יש לג'ודי ניר מוזס יכולת הופעה סחבקית, כאילו כלאחר יד: היא משתמשת בשפה עברית נמוכה. אפשר לשמוע אותה אומרת לחברה משהו כמו: "תשתקי יא מפגרת, איזה שטויות עולות לך בראש?" וצריך להבין שזה חוש ההומור שלה, או צורת ההתבטאות הטבעית שלה. או משפט כמו: "תגידי, איזו מונגולואידית את?" וכך הלאה.
בדרך כל היא לא אשה שמתקוטטת. היא לא שורפת גשרים. היא חזקה בשיחות חברתיות קטנות. בסמול טוק: מה השמלה שאת לובשת, כמה רזית, כמה שמנת, כמה טוב את נראית, כמה אני אוהבת אותך, כמה אני שונאת אותך, דברים סתמיים כאלה.
כשהיא עמדה בראש האגודה למלחמה בסמים, זה נשמע כמו עמידה בראשות אגודה סחבקית. סמים זה דבר כואב, זה מצולות, זה תהומות. אצל ג'ודי ניר מוזס זה נשמע כמו איזה נשף צדקה מתמשך.
ככה נשמעת גם התמיכה שלה בעניי ישראל. נכים זה נכים, מובטלים זה מובטלים, אבל כשהיא מדברת עליהם, זה נשמע כמו סילבן הקאובוי יבוא להציל, ואם הוא לא יציל, אנחנו נהייה כמו ארגנטינה. באופן פרדוכסלי, דווקא האזהרה שלה מזכירה את אווה פירון מארגנטינה או את אימלדה מרכוס מן הנעליים. באופן די פרדוכסלי, האמירה שלה גם לא מזכירה את עדינותה של ג'קלין קנדי, גם לא את נחישותה של אלינור רוזוולט. מקסימום את קולניותה של גברת צ'אוצ'סקו מרומניה.
היא מתלבשת בדרך כלל יקר, אבל הבגדים יושבים עליה ברישול מסויים. היא מתאפרת כבד, במיוחד כשהיא מושכת את עיניה הכחולות באיפור כחול עוד יותר. היא מדגישה את שיערה הצבוע אדום, או כתום, והיא חיית תיקשורת מנוסה שאוהבת הופעה דרמטית. היא ייחודית והיא יודעת ומכירה את כוחה של התיקשורת. היא בפירוש לא טיפשה, היא לא "האבלה" אף על פי שלעיתים נידמה שהיא אמיתית ולא רק מעמידה פנים כאלה. היא לא הייתה תלמידה מצטיינת בבית הספר, אבל היא קולטת מהר מן החיים. היא התקשתה בתעודת הבגרות, אבל היא למדה קולנוע באוניברסיטת תל אביב. היא התקשתה בכתיבה, אבל היא הפכה לעיתונאית צמרת. כשהיה צורך, היא ידעה להסתייע במשכתבים הנכונים. היא לא היתה צריכה לסיים אוניברסיטה בהצטיינות, היא מעסיקה אינטלקטואלים גדולים מהליגה הראשונה, שמקבלים אצלה משכורת, ושעובדים בשירות האימפריה שלה ומתים לקבל ממנה חיוך אחד של חסד, בטח מוכנים לסייע לה. היא לא צריכה להיות עיתונאית אינטלקטואלית, כי היא משלמת לאינטלקטואלים. היא יודעת שהם עולים בזול וכמה יחסית קטנות הן משכורותיהם.
יש בה אלמנט עממי מאד: היא האמא של תכנית טלויזיה העוסקת במיסטיקה, במעשי כשפים, באמונות תפלות, בחזיית העתיד ובהשתטחות על קברי צדיקים. כשאתה רואה אותה או מקשיב לה, אתה לא יודע אם היא טיפשונת תמימה, או אשה מתוחכמת שיודעת שהיא יכולה להרשות לעצמה כל מה שבא לה, כי העוצמה של אימפרית התיקשורת שירשה מהוריה, עומדת מאחוריה.
אף על פי שהעבר שלה שזור בהרבה שריטות, הרי התיקשורת מעולם לא טיפלה בה ברצינות, בהעמקה וביושר. היא משפיעה על העסקתם של עיתונאים רבים. גם אם אינך עובד היום בשביל משפחתה, יש סיכוי שתעבוד בשבילם בעתיד או שתצטרך להם. אימפרית "ידיעות אחרנות" היא כמעט קרטליזם. מי שאי פעם הסתכסך עם המוזסים יכול לשכוח ממישרה ברוב כלי התיקשורת, ויכול לשכוח כמעט מעבודה בכלל, לכל החיים. ג'ודי ניר מוזס יכולה לסגור כמו לפתוח המון ברזים: בלאשה, בעולם האשה, בראש אחד, בעשרות מגזינים קטנים, באימפרית המקומונים הארצית ידיעות תיקשורת, ברשת של הטלויזיה, בתחנות רדיו, ואפילו בעיתון "הארץ" של רשת שוקן, שהמוזסים הילוו לו כספים. פרט לאימפרית התיקשורת יש למשפחתה נכסי נדלן נוספים והשקעות בחברות רבות ומגוונות. בקיצור: עיתונאי שרוצה לעבוד, ואין לו מישרה מובטחת לכל החיים בעיתון המיתחרה, לא מתעסק איתה ולא נוגע בה. המוזסים מצידם הם אנשים שזוכרים כעסים כל החיים, לא שוכחים ולא סולחים. זו הסיבה שהתיקשורת מעולם לא נגעה באמת ביורשת העשירה ג'ודי ניר מוזס, וכמעט שלא נגעה באמת בשר האוצר סילבן שלום, וכמעט שלא נגעה באמת במשפחת מוזס בכללותה.
מבין כל נושאי המישרות הציבוריות בישראל סילבן שלום נחשב למוגן עד מאד. לא רק מוגן, אלא לעיתים מועדף: לא יעלה על הדעת שיתקיפו את שר האוצר בכלי התיקשורת השייכים לאימפריה של אשתו, וישנם גם מיקרים מסויימים של העדפה תיקשורתית שלו. ג'ודי יכולה לסדר לסילבן בקלות הופעות אצל דודו טופז למשל וגם אצל אחרים. מספיק רק שהיא תבקש.
התיקשורת מעולם לא נגעה בקורנס באורחות חייהם של בני הזוג סילבן שלום. בתל אביב מסתובבות למשל שמועות מרושעות על קשיים בחיי הניישואים שלהם. על דיבורים לא יפים של סילבן כלפי ג'ודי במעמד אנשים זרים. מדורי הרכילות הבוטים כמו ציפורה ב"העיר" שאינם חומלים על אף אחד, לא מטפלים בג'ודי ובסילבן. הם מזכירים אותם רק ברמז, באיזכור ללא שם, משהו כמו "יש בעיות בחיי הזוג הנוצץ"- והמנחש ינחש.
הפחד הזה מפני יורשת האימפריה שיתק ומשתק את האוביקטיביות של כלי התיקשורת. כך למשל עברה ג'ודי ניר מוזס שריטות רבות וגדולות בחייה שמעולם לא טופלו במלוא האיזון והחשיפה. בעלה הראשון עמירם ניר התרסק בתאונת מטוס קטן בדרום אמריקה. היא נותרה אז אם צעירה ואלמנה צעירה. בסמוך ניפרץ ביתה ונגנבו מסמכים וגם אקדח משולחנו של עמירם ניר. לו היה מדובר באשה אחרת – בת תמותה רגילה,- התיקשורת לא הייתה מניחה לה והיתה הופכת אבן על אבן עד שהייתה מוציאה החוצה את כל הסיפורים: מה בדיוק עשה עמירם ניר בדרום אמריקה?האם נירצח כפי שהאשימה ג'ודי בצערה - על ידי אחרים הקשורים לבני משפחה אחרת? עם איזה גברים היא בילתה בתקופה לפני שנירצח בעלה? מי היו חבריה? מה הרגישה? וכך הלאה. כאמור, היא נשארה מוגנת. כשטיפלו בנושא- טיפלו בה בכפפות משי רכות.
במשך השנים הסתכסכה ג'ודי עם אחותה הצעירה תמי בורוביץ' ועם בעלה של אחותה דדי בורוביץ'. גם בנושא הזה לא טיפלה התיקשורת באופן חושפני, כפי שלא טיפלה בגירושיו של אחיה ארנון מוזס, כפי שלא טיפלה למשל בשמועות שאמרו כי ארנון מוזס נידרש לשלם לרעייתו בניפרד, שעברה להתגורר בברלי הילז בארה"ב, סכום מזונות שיא ישראלי חודשי של כ 50 אלף דולר! עוד דיווחו השמועות כי כשהוא לא שילם, היא הוציאה נגדו צו מעצר אם ייכנס לארה"ב וכך הלאה. התיקשורת גם לא דיווחה כאשר הריב הכלכלי בינו לבינה הסתיים סופית, כי חייהם של יורשי האימפריה התיקשורתית הגדולה ביותר בישראל, היו תמיד מוגנים מאד. פרטים אישיים מחייהם היו תמיד חסויים מעין הציבור, ואם היו ידועים, הם לא פורסמו.
לכל אורך השנים התיקשורת לא טיפלה בכל מה שנגע למשפחת מוזס. איש לא נגע בשמועות שבביתו של שר האוצר הועסקו פיליפיניות. בשמועות שבחצרו היה קיים מיבנה מיוחד ובו ישנו בלילה הפיליפיניות, וכך הלאה.
ג'ודי ניר מוזס היא לא רק אשה מפורסמת, היא גם מוגנת. היא לא רק אשה עשירה מאד, היא גם אשה שנולדה עם כפית זהב בפה, היא לא רק חיית תיקשורת, היא גם מודעת לרשות שניתנה לה להגיד כל דבר, מודעת ליכולת שלה להיקלע לכל מצב ולצאת ממנו בלתי שרוטה.
מסיבות הגן שנערכו בביתם של שר האוצר ורעייתו הפכו לשם דבר. מעולם לא נשמעה עליהם מילת ביקורת רצינית. להיפך, כשהזמינה את הכתבים של גיא פינס לביתה, דווח על כמה יפה וזוהר ונהדר היה הכל. מעולם לא אמרו עליה מילת ביקורת, לא אמרו למשל שהיא "סושיאל קליימבר", שהיא יודעת את מי להזמין ואת מי צריך או לא צריך. אפילו לא העזו להעיר גם בצחוק, שהיא משנה סביבה את התיפאורה בהתאם לצווי האופנה. מחליפה אנשים מעניינים כמו גרביים, אבל היא הולכת ומתבססת ומתחזקת ומחזקת את מעמדו של סילבן.
ג'ודי ניר מוזס אינה מדברת למשל עם שרה נתניהו. הרבה דברים לא נחמדים אמרה ג'ודי על שרה. מאשה אחרת וממלחמה כזאת, כבר היו עושים מטעמים. מג'ודי – לא. היא מוגנת.
לשרה נתניהו למשל לא סלחו על שהיה נידמה שהיא מתערבת בעבודתו של ביבי. אבל מה שאסור לשרה, מותר לג'ודי. על שרה נתניהו לא חמל איש. טיפלו במטפלת שלה, במרק שלה, במובילים שלה, בהחזקת היד של בעלה, בתיסרוקת שלה, בדיאטה שלה, בכל מילה שלה. בג'ודי מעולם לא נגעו. היא אשה מוגנת, ובתור אשה מוגנת היא יכולה להרשות לעצמה גם לנזוף בראש הממשלה שלנו ולכנות אותו ככל העולה בדעתה.
משום שאריאל שרון הוא איש חכם, הוא לא מתעסק עם ג'ודי. הוא לא מזמין אותה והיא לכן לא רואה אותו. הוא יודע עם מי יש לו עסק, הוא יודע איך היא נראית ואיך היא נשמעת, והוא לכן מעדיף ללטף כבשים, לפחות הן שותקות. אם הוא חכם, הוא יתבדח על מה שאמרה ויגיד שהוא סולח. אם הוא עוד יותר חכם הוא לא יגיד כלום. הוא בכלל לא יגיב.
העובדה שג'ודי ניר מוזס מתלוננת שהיא לא רואה אותו, אינה אומרת שהוא לא עובד. להיפך, ראש הממשלה שלנו עובד קשה. הוא קברניט אמיתי והוא מנהיג פעיל באחת התקופות הכי קשות של עם ישראל. הוא לא רודף כבוד והוא לא "סושיאל קליימבר". העובדה שהוא "זקן" היא דווקא לזכותו. הוא יודע שאין לו לאן ללכת ואין לנו לאן לרוץ, אז הוא לא צריך למצוא חן. הוא שופט כל עניין לגופו. הצורך לתת תמיכה לסילבן שממילא נתמך על ידי אימפריית תיקשורת גדולה, עצומה ומפחידה, היא כניראה לא בראש מעייניו. חכם לכן מצידו של ראש הממשלה לא להגיב על דבריה של יורשת המליונים. אין לו מה לחפש אצל ג'ודי ניר מוזס. להיפך, יש לה ולסילבן מה לחפש אצלו. אמנם לא לאורך זמן, אבל בינתיים כך הוא המצב.
ג'ודי ניר מוזס היא אשה מפורסמת. היא מפורסמת יותר מכל דמות ציבורית נשיית אחרת בישראל. משום שאין לשרון אשה, וזו שהייתה לו - הולכת ומשתכחת בציבור, ניתן להשוות את ג'ודי ניר מוזס רק לגברת הראשונה של המדינה, לגילה קצב, רעייתו של נשיא המדינה. אף על פי שגילה קצב היא אשה טובה, משכילה, פעילה, מופיעה ומתרוצצת, הרי אם תציג את התצלום שלה לעיני ילד ישראלי מול תצלומה של ג'ודי ניר מוזס, הוא לא יזהה את הגברת קצב, אבל יזהה מיידית את ג'ודי ניר מוזס שלום. כי הגברת מוזס היא כוכבת תיקשורת, היא בדרנית, היא מצחיקה והיא משעשעת.
אם היא הייתה נישארת בענף הבידור והשעשועים, הכל היה בסדר. משום שאמרה מה שאמרה, ואין ספק שהדברים שאמרה לא נפלטו מפיה במקרה, השומעים לקחו אותה ברצינות. מי שקורא נכון את המפה מבין שלא ירחק היום ויש סיכוי שאנחנו נקבל את ג'ודי ניר מוזס ואת סילבן שלום במקום שבו הם היו הכי רוצים להיות: בראשות הממשלה.
פולה מוזס ז"ל, האמא של ג'ודי ניר מוזס נהגה לכנות אותה "שמש". לא על שם התכנית של צביקה הדר, אלא על שם השמש שהיא מקור אור שמחה וזוהר. את שאר תכונות השמש שהיא צורבת, שורפת ומסנוורת לעיתים עד כדי עיוורון, היא לא הזכירה. אם קראנו נכון את הפירסומים בעיתונים, הרי נכתב שבמשרד ראש הממשלה שוררת מבוכה בעיקבות התבטאויותיה. סביר להניח שזו הערכה מוטעית, שלא שוררת שם שום מבוכה. כי אבן שזורק טיפש אחד למיים, גם עשרה חכמים לא יוכלו להוציא, ויותר טוב שלא ינסו, ודיה לחכימא ברמיזא.
|
|
