מסיבה אילתית: הייתה או לא הייתה עוגת חשיש?
תאריך הכתבה:
27/03/2001
בשבוע האחרון הגעתי למסיבה אילתית אופיינית באחד החופים שאיני רוצה לנקוב בשמם. היו שם כמה מאות בליינים. הייתה מוסיקה עכשווית קיצבית ומחרישת אוזניים. היו יפים ויפות, כפי שיש רק בעיר אילת. את כל השאר כמו אקסטזי וסמים אחרים, שמספרים כי הם מככבים במסיבות העיר, לא ראיתי. העובדה שלא ראיתי אינה אומרת שהיו או לא היו.
החידוש עבורי היה במה שכן ראיתי: בכניסה למסיבה חתכו לכל אורח נתח קטן מעוגת שוקולד ענקית. חתכו ואמרו בלחישה: "בבקשה להתכבד מעוגת החשיש שלנו."
התכבדתי. זו הייתה עוגת שוקולד טעימה מאד, לחה ועשירת ארומה.
פרט למכת הסוכר שהכניסה לגוף, היא לא עשתה לי הרבה. הטלתי ספק בסיפור המאפה עם החשיש: מה פתאום, זה לא חוקי, מי מממן כל כך הרבה חשיש, ולא יכול להיות?!
אבל ותיקי המסיבות התעקשו שאת העוגה הנהדרת במסיבות החוף אופים עם חשיש והן מרימות לכל את מצב הרוח כבר בכניסה.
שבוע אחרי, פגשתי גברת ברת סמכא בענייני מסיבות חוף ואפיה. שאלתי אותה אם העוגה ההיא ההיא בכניסה הייתה אפוייה בחשיש. הגברת חייכה והשיבה: "אני לא יודעת לגבי העוגה ההיא, ואני לא יודעת מה היה בה, אבל בעוגות שלי שאני אופה עבור מסיבות החוף אני מכניסה כמה וכמה בקבוקי אלכוהול כבדים. אחרי שאתה אוכל פיסת עוגה כזאת, אתה מרגיש כאילו דפקת כמה כוסיות אלכוהול. הסבירה.
שיהיה. בפעם הבאה שיתנו לך במסיבת חוף עוגת שוקולד ממכרת, אתה יכול להאמין שהיא עוגת חשיש או עוגת אלכוהול, לבחירתך.
|
