לאה אתגר הייתה וראתה: על אהוד אולמרט, ג'ורג' מיטשל, אביגדור יצחקי, עודד טירה, איתן ורטהיימר הבן, שר טורקי, נכבדים מירדן ופלשתינאים בכנס פרטי שאירגן התעשיין סטף ורטהיימר בתפן.

לאה אתגר הייתה וראתה: על אהוד אולמרט, ג'ורג' מיטשל, אביגדור יצחקי, עודד טירה, איתן ורטהיימר הבן, שר טורקי, נכבדים מירדן ופלשתינאים בכנס פרטי שאירגן התעשיין סטף ורטהיימר בתפן.
תאריך הכתבה: 11/01/2004

כתבה וצילמה לאה אתגר:
סטף ורטהיימר, התעשיין מתפן שבגליל ערך כנס פרטי לקידום התיעוש במזרח התיכון והזמין לכנס את אהוד אולמרט, שר וסגן ראש הממשלה הממלא לאחרונה מקומו בהזדמנויות רבות. כן הזמין אנשי מימשל אמריקאים בראשות סנטור ג'ורג' מיטשל. הזמין את עלי בבקון, שר המדינה התורכי, אנשי מימשל ירדניים (במקום שר ירדני הגיע מחליפו מעקבה) ופלשתינאים, ועוד חשובים ישראלים נושאי תפקידים כמו עודד טירה, אביגדור יצחקי ועוד.
ורטהיימר, סמל לאידיאליזם ישראלי, לעשייה, להצלחה וגם להתעשרות, רוצה להקים פארקים לתעשיות כדוגמת תפן בכל המזרח התיכון. פרט לפארקים שכבר בנה בישראל, ניבנה עד היום פארק אחד בתורכיה. מתוכננים פארקים בעזה בירדן ובעוד. על פי ורטהיימר צריך העולם להתמלא בפארקים תעשייתיים, לייצר ולעבוד ולא להילחם. יש לאיש המצליח חלום שלום ועשייה נהדר.
באותו בוקר קר יצאנו לכנס בגליל מתחנת רכבת צפון שברחוב ארלוזורוב בתל אביב לנהריה. שני הקרונות הראשונים הוקצו לאורחי הכנס של סטף ורטהיימר. בנו, איתן ורטהיימר הגיע אותו בוקר מביתו שבקיסריה ללוות את מסע אנשי העסקים מתל אביב לעכו. שם יאספו אותנו אוטובוסים עד לפארק תפן. הדרך לרציף הייתה זרועה בדיילות של חברת "אוסקר", החברה שנישכרה לארגן את האירוע. בראש חברת אירגון האירועים עומדת אורלי שני, רעייתו של אורי שני, לשעבר האיש החזק של אריאל שרון. חברת "אוסקר" אירגנה לאחרונה את כנס הרצליה, את יומהולדתו של שמעון פרס ועוד. זוהי חברה יעילה, מקושרת מאד ומובילה בתחום אירגון הכנסים החשובים של ישראל.
על חלקו הקדמי של הרציף הגישו קפה ועוגות. אורלי שני, רעייתו של אורי שני הייתה שם כמובן. בין המקדימים להגיע: לשעבר מנכ"ל משרד החוץ שהגיע מירושלים. שמתי לב שחשובים לשעבר הם חביבי מארגני הכנסים. יש להם זמן, שמם ידוע, יש להם סבלנות להישאר עד הסוף והם מגיעים ולא מכזיבים כפי שעושים אנשי עסקים חשובים או עיתונאים עצבנים ידועי שם.
עוד הגיעו לרציף בוגרי הקורס ליזמות מיסודו של סטף ורטהיימר, קורס שהסתיים לאחרונה. הבוגרים, אנשים מצויינים משכילים ומוכשרים באמצע החיים, חלקם מובטלים וכבר נואשו ממציאת עבודה בישראל. למרות הבטחות התקווה של נתניהו יש ביניהם כאלה שהחליטו להגר מפה, ואחד מהם סיפר למשל כי הוא מהגר בשבוע הבא לקוריאה, שם יפתח בחיים חדשים. אולי במקרה, אולי לא, בשבוע האחרון פגשתי בשני ישראלים צעירים ומשכילים שנוסעים עם האשה והילדים לחיות בסיאול. עדיין לא תופעה, אך מעורר מחשבה.
אין זה סוד שבעיתות מצוקה כלכלית כפי זו המאריכה להתרחש בארצינו, מתמלאים כנסים מהודרים בחשובים לשעבר, בנירשמים מובטלים ואולי בהגזמה מסויימת גם באנשים שאולי רעבים לארוחה טובה. אני מכירה כמה אנשי עסקים לשעבר שהדפיסו להם כרטיסי ביקור חדשים ומבקרים בכנסים מפוארים במלונות ישראל בשביל ארוחה משובחת. העוני, לובש ופושט צורה שונה גם כשהוא פוגע בשכבות המבוססות לשעבר.
במקום בן זוג, אני מביאה עימי את אחייני האמריקאי. צעיר נעים ותכול עיניים בראשית שנות השלושים שלו. לפני כשנה מכרו שני אחייני, אלעד ועמית יורן, שניהם בוגרי "ווסטפוינט", את חברת ההייטק שלהם בוושינגטון במאות מליוני דולרים. אחד מהם, עמית, התמנה די מהר על ידי הנשיא בוש לראש פיקוד העורף למחשבים בארצות הברית, והשני, אלעד, המתלווה אלי לתפן, הקים חברה טכנית חדשה ל"מערכות הגנה בעולם בטוח יותר" והגיע ארצה לגייס מוחות. אורחי הצעיר מתפעל מעולמו יוצא הדופן של סטף ורטהיימר אך מבקש שנשוב לתל אביב אחרי ארוחת הצהריים במקום בשבע בערב כמתוכנן.
הרכבת לנהריה נעימה. יש סנדביצ'ים טובים ומשקאות קלים. כשעוצרים בבניימינה, אהוד אולמרט מסביר במיקרופון כי גדל כאן. הוא האורח הכי חזק של ורטהיימר. ה"אס" של הכנס. לאחרונה צופים לו את תפקיד ראש הממשלה. לא לחינם מתבלבלת מנחת הכנס ומציגה אותו בפתיחה כ"ראש הממשלה". כשמתקנים אותה כולם צוחקים. טעויות לא צומחות בישראל על עצי סרק.
זו לי הפעם הראשונה שיוצא לי להתקרב לאולמרט: אף על פי שכולנו שבויים כאן אצל ורטהיימר עד לערב, אלא אם כן יופיע, איזה הליקופטר פרטי לחלץ אותנו, כפי שבאמת קרה לכמה מהאורחים. -
יש לנו את כל הזמן שבעולם.
גם בשפע הזמן הסבלני הזה אולמרט מקרין לי לחיצות. נידמה לי שהוא לא יודע להקשיב לאנשים פחות חשובים. הוא ניחן ביכולת להיות נוכח ולא להיות נוכח. לצחוק במלאכותיות, להתחכם, להביט היישר בעיניים ולא לראות באמת. כך מקרינה לי שפת הגוף שלו.
מלך הכנס הוא סטף ורטהיימר המארח. פרט לאידיאלים, לעשייה הפרטית, לחלומות ולהישגים ורטהיימר הוא מגדולי התיעוד העצמי. הוא מחלק למשתתפים את הספר "מודל תפן", ספר מושלם על נייר כרומו, עם צילומים מרהיבים וציטוטים כמו "למה לא נקום בבוקר בישראל וניסע במכונית לאופרה במילנו, זה אפשרי".
ורטהיימר הוא מגדולי המתעדים של פעליו. הוא שוכר לו חברת הפקות מצטיינת מתל אביב להסריט את האירוע, גם משרד יחצנות צפוני מהליגה הראשונה ועוד. הוא גם מחלק על דיסק, סירטון לכל משתתף ששמו "מודל תפן".
כבר בחדשות של שעה חמש, עוד בטרם הסתיים הכנס מדווחים עליו בטלויזיה כסיפור הצלחה.
במושב הבוקר בתפן, עוסקים בעיקר בהצגת המשתתפים מכל העולם כשכל אחד אומר משהו. השר הטורקי ממנו קנינו את המיים לקייץ הבא, מקרין נעימות. כמוהו מצטיינים הנואמים האמריקאים בחן ובסבלנות. סטף ורטהיימר לעומתם הוא דברן לוחש ואיטי. דיבורים ונאומים הם לא התחום שלו.
מן הקהל, יש שאלות שהן יותר דברי הודיה למארגנים משאלות ממשיות. יש סיור בתפן ובמפעלי ישקר, יש ארוחת צהריים מפעלית חגיגית וטובה.
למושב אחר הצהריים לא נישארתי. הליקופטר לא הגיע ל"הציל" אותנו. אבל ידידתי, לני, שמקימה פרוייקט כלכלי מיוחד לחברת "מריל לינץ'" והגיעה במכוניתה, מציעה לנו טרמפ הבייתה. נחמד.
כך: את העולם לא תיקנו. הקשבנו להרבה מילים בבחינת "שלח לחמך..." ושבנו הבייתה מעריצים את סטף ורטהיימר ומשוכנעים שבזכותו עשוי העולם להיות מקום טוב יותר.

אלעד יורן, אורח מארה"ב. בהקלקת הגדלה: על רקע קהל הפאנל באולם.

ממנהלי הפאנל. בהקלקת הגדלה: שולחן המכובדים.

קהל. ה"אס" הוא אולמרט. בהקלקת הגדלה: קהל באולם.

קהל, גם בהגדלה יותר פרטים.