שתי עולות חדשות דיגמנו עם שתילים. זר לטו בשבט. מותג חדש למאיר עזרא. הקנדים חוגגים. מילי אביטל הייתה ונסעה. מיכל נגרין ומאיה ישעיה. הסועד אינו מלך: שילמו הרבה וקיבלו פחות.
תאריך הכתבה:
08/01/2003
שתי עולות חדשות: מריה בונדרקו מאוקראינה ואגרה טסמה מאתיופיה, אשר נבחרו על ידי הסוכנות היהודית, יצאו למשתלות של קרן קימת לישראל, למבצע ספירת שתילים לקראת ט"ו בשבט. קרן קימת לישראל תציין את ט"ו בשבט בטקסי נטיעות ובשפע פעילויות ברחבי הארץ – בסימן חגיגות ה- 101 להיווסדה.
קק"ל תספק 150 אלף שתילים שיינטעו השנה ע"י אזרחי ישראל, תלמידים, עולים חדשים, חיילים ועוד. זאת בנוסף לכ- 1.5 מיליון שתילים שיינטעו על-ידי יערני קק"ל על פני שטח של 7,700 דונם, מתוכם כ- 5,500 דונם לשיקום יערות שניזוקו משריפות הקיץ.
שתי עולות חדשות מדגמנות ספירת שתילים לטו בשבט עבור הקרן הקיימת לישראל
|
מיבחר זרים ברשת "זר פור יו" מוצע לכבוד טו בשבט. ט"ו בשבט חג הטבע, תקופה של מעבר משלכת ללבלוב, המהווה תהליך של צמיחה מחודשת ופריחה. תקופה נהדרת לצפות בטבע במלוא הדרו ולהנות משפע של פרחים חורפיים יפיפיים. ט"ו בשבט זאת התקופה האידיאלית להכניס את הטבע לכל בית במבחר גדול של פרחי חורף מרהיבים בשילוב פירות יבשים, אשר ביחד ימלאו את הבית בשפע של אנרגיה והתחדשות.
זר לטו בשבט, בסימן התחדשות וטבע
|
השקת מותג נטו חדש:
רונית מטיאס מדווחת: קבוצת מאיר עזרא קבוצת המזון הרביעית בגודלה בישראל שמחזור מכירותיה השנתי עומד על 1.5 מיליון דולר השיקה באירוע במלון שרתון סיטי טאור ברמת גן את המותג "נטו", מותג המאחד את פעילות הקבוצה בה נמצאות חברות המזון: טיבון ויל, ויליגר, דלידג, שלושת האופים (הפרסומת המדהימה בה שואל זאביק רווח.."מי שם?... חתולה") וחברת מגי'ק מעתה תקרא החברה נטו. ההשקה מהווה שיאו של מהלך אסטרטגי משולב הכולל בניית תשתית תפעולית לוגיסטית, כינוס המותגים תחת מספר מצומצם של מותגים מתמחים רחבים ושיאו בהשקת מותג NETO , התהליך נמשך כחמש שנים. סך ההשקעה בהשקה הוא 10 מיליון ₪ וכולל פעילות שיווקית של המותג ברשתות, אריזות מוצרים, צי משאיות ונקודות מכירה.
את הלוגו החדש עיצב פיליפ בולקיה, הוא מורכב משתי צורות בסיסיות מלבן אדום המבטא חוסן, כח, אמינות ויציבות וחץ צהוב המבט חדשנות, תנופה ודינמיות. אם שאלתם עצמכם מדוע המותג נקרא נטו אז זה פשוט כי נטו מבטא יושר והגינות כלפי הצרכן.משפחת עזרא לדורותיה נכחה במסיבת העיתונאים אך גנב את ההצגה צעיר השושלת, עדי עזרא, 27 הנכד סגן יו"ר NETO אחזקות שהפגין ידע מדהים בכל תחום בו נשאל.
הצגת מותג חדש למאיר עזרא
|
איך חגגו בסניף הישראלי של "אייר קנדה":
רונית מטיאס מדווחת על המסיבה של אייר קנדה: חברת התעופה אייר קנדה חגגה בסוף השבוע מסיבה לסוכניה, המסיבה היתה פרידה מהשנה שחלפה ומסיבת ברכה לתחילתה של השנה החדשה שהלוואי ותהיה יותר טובה. האירוע נערך במועדון סטואה קיי בגעש. הגשם והשלוליות שניקוו בחוץ לא הפחידו את הקהל הגדול שזרם בהמוניו מכל קצות הארץ. הסוכנים נהנו מכיבוד שכלל סנדויצי'ים של פוקציות, נודלס בניחוח סיני וחטיפי אמפנדס במלית בשר בניחוח ארגנטנאי. היתה מוסיקה נהדרת לריקודים והקהל הגיב בשמחה שכן מי לא רוצה לפרוק עול בימים טרופים אלה. היו גם נאומים במהלכם הודתה רות בן צור מנכ"ל החברה לכל האנשים שעובדים לצידה ואף העלתה אותם לבמה. לתודה מיוחדת זכתה דפנה צדוק עוזרתה האישית שהפיקה את הערב. לקינוח הופעה של אסנת וישינסקי ומוטי גלעדי.בתום הערב נערכה הגרלה של כרטיסי טיסה לקנדה איך לא בחברת אייר קנדה.
מילי אביטל הייתה ונסעה:
ממשרדה של נעמי צ'רפק מדווחים: מילי אביטל , הכוכבת שלנו בהוליווד הגיעה ארצה עם בן זוגה התסריטאי צ'ארלס רנדולף ,בעקבות בקשת המשפחה להכיר את בן הזוג המאושר - ההורים אישרו את "הרכש" החדש.
מילי סיפרה בביקורה כי הקשר עם האקס דיוויד שווימר, כוכב הסדרה "חברים", נשאר מצוין , דיוויד מתרועע בימים אלו עם דוגמנית פורנו צעירה.
מילי וצ'ארלס התארחו במלון "דניאל" הרצליה פיתוח בסוויטה הנשיאותית . מילי ביקשה כי הסוויטה תהיה בעל אופי רומנטי , שהמיטות יכוסו בסדיני משי ושהמיני בר יאובזר בחטיפי גרנולה טבעיים ובריאים ובטרפלס שוקולד . צוות המלון איבזר את הסוויטה במערכת קולנוע ביתית עם הסרטים בכיכובה של מילי, כמו כן בכל יום צייד המלון את חדרה בתותים טריים ושמפניה. מילי הזמינה מראש שמונה טיפולים מפנקים לה ולחבר בספא החדש של "דניאל" אך מפאת חוסר זמן דחתה את הטיפולים לביקורה הבא בארץ שיערך לרגל יום הולדתה ה- 30 בחודש מרץ. בטרם עזיבתה את המלון נפגשה מילי עם מנכ"ל המלון מר רפי ווינר לארוחת בוקר בכדי להודות לו על הפינוקים ומשם נסעה הישר לשדה התעופה. נסיעה טובה.
מילי אביטל ורפי וינר. הייתה ונסעה.
|
מה מריץ את מיכל נגרין?
רונית מטיאס מדווחת: חרוזים ופיציפקאס רצוי כמה שיותר נוצצים היו תמיד אהבת חיי לכן שמחתי להזמנה לבקר במפעל של מיכל נגרין שכן ביקור בחנויותיה הן עבורי חוויה של ממש. את המקום זיהינו מיד על פי המכונית המעוטרת בציורי שושנים ומלאכים שחנתה מחוץ לעסק. מיכל אשה חמודה ולבבית קיבלה אותנו לבושה בבגדים פרי עיצובה (לשמם בעצם התכנסנו), עדויה תכשיטים מקסימים שלה כמובן ואיפור מושלם, כבר עשה לנו מצב רוח טוב. לצידה בעלה מאיר, בג'ינס וחולצה תכלת אבל מי יודע אולי בביקור הבא גם הוא ילבש חולצת שושנים.הדינמיקה ביניהם נותנת מענה להצלחה המסחררת לה זכו השניים בשנים האחרונות.
מיכל נולדה בקיבוץ נען ולא ממש אהבה ללמוד, לאמא שלה לא היו רגשי נחיתות מהעניין אז היא לקחה אותה לשוק הפשפשים ביפו שם רכשן שעונים עתיקים ומיכל במקום ללכת לבית הספר האזורי ישבה וציירה מינאטורות מאחורי השעונים וחילקה כמתנות. לפרנסתה עבדה בעבודות מזדמנות. היא פגשה את מאיר העירוני, הם נישאו ועזבו את הקיבוץ לטובת העיר וכשהיתה בחודש שמיני ביקשה לחזור לקיבוץ להיות ליד אמא "אתה יכול לבוא או לא אני הולכת לגור ליד אמא שלי" אמרה ולא הוסיפה. אז הוא הלך אלא מה. הם חיו כשנתיים בקיבוץ מיכל עבדה כמטפלת ואת הילדים העסיקה בעבודות יד, כמוה הם מצדם היו די מבסוטים. כשלמאיר נמאס מהקיבוץ הם חזרו לעיר והוא ביקש שמיכל תעבוד במשהו מסודר, מיכל אישה עם עקרונות אמרה לא, היא הלוותה 1000 ₪ מאחיה קנתה חרוזים ותחרות ועשתה תכשיטים הם גרו ברחובות וההיא החליטה לעשות מכירה בבית בשבת אלא שלא היה לה כסף לפליירים אז היא מצאה את לילך, בחורה שעושה תכשיטים מתחרות, הן התחלקו בהוצאה של הפליירים ובשבת בשעה 5 כשראתה שנשארה בלי תכשיטים הבינה שהיא בדרך הנכונה ופתחה באסטה קטנה בנחלת בנימין ליד הטלפון הציבורי, היא חילקה כרטיסי ביקור עם המספר של הטלפון הציבורי והעסק הצליח בהמשך פתחה חנות קטנה בגורדון לצידה גויסה לילך ההיא מהתחרות שלא ממש הצליחה עם תכשיטיה משם עברו לחנות בשינקין הגיעו אנשים מהארץ ומחו"ל ראו דברים התלהבו וקנו.ללילך אגב יש היום חנות של מיכל בכפר סבא.החנות הקטנה והמטריפה הפכה לה לעסק,החברה הוקמה בשנת 1987 בשנת 1995 היא הפכה לחברה בע"מ. מיכל אחראית על העיצוב והיצירתיות, הבעל מאיר הוא המנהל יש להם 160 עובדים ביניהם חלק מהחברים שבקיבוץ נען והרבה עולים מחבר העמים. יש להם 10 חנויות קונספט בארץ (בקרוב שלוש נוספות) והשאר בחו"ל עיקר העסק הולך ליצוא, 75% מהיצור הולך לייצוא לחנויות מיכל נגרין בפריס, טוקיו, הונג קונג, סידני, סינגפור בקרוב בברצלונה ובוורלי הילס. כל החנויות מעוצבות בצורה זהה, קונספט שהגתה מיכל, עם פינת ישיבה אינטימית וכל האבזרים המקסימים מסביב שמשרים אווירה כל כך נעימה ורגועה. בשנה האחרונה הם נכנסו לתחום הטקסטיל, תיקים, חגורות, הנעלה, כריות, תמונות לקיר, אריחים לאמבטיה ולמטבח, נרות, מחזיקי מפתחות, בורדרים לקיר, חמסות, מזוזות, מלאכים וצלבים (לייצוא). בתחום התכשיטים שהוא הנתח העיקרי יש 1500 פריטים המופיעים ב-300 שילובי צבעים כשהכל מיוצר בארץ ובמפעל כל ההדפסות, הרקמות, ההדבקות הכל נעשב בארץ, נקנה בארץ עשייה כחול לבן נטו.
תחום הביגוד הוא תחום חדש לכן התקיימה גם תצוגת אופנה קטנה, מיכל סיפרה שהמידות מתאימות לאקסטרא לרג' עד סמול בגלל שהיא היתה בעבר שמנה ולא היה לה מה ללבוש והיום היא שמחה שהצטמקה למידת מדיום.
הבגדים שהוצגו כללו מכנסיים ארוכים, חצאיות ארוכות ובאורך הברך, שמלות טוניקות וחולצות קצרות סגורות או פתוחות מלפנים.הרקע של הבד הוא שחור וההדפסים בכל מיני צבעים (אדום, ורוד, ירוק, כחול ועוד) . בשיטה מיוחדת ייצרו במפעל בד במרקם אחיד כלומר לא מרגישים את הטקסטורות של ההדפסה.הבגדים הם רב שימושיים, אפשר לערבב וללבוש כמו גם האבזרים, לדוגמא סרט מודפס יכול להיות חגורה למותן, סרט לראש או צעיף לצוואר. חלק מהחולצות הרגילות מתכווצות כלפי מעלה על יד שרוך והופכות לחזייה צבעונית אותה ניתן ללבוש על חולצת טריקו.
אין אצל מיכל אין אאוט או סוף עונה, או שאוהבים או שלא בגלל שמדובר במראה שכבות שאהוב על מיכל אפשר לתמרן עם אותה קולקציה בחורף ובקיץ.
את ההשראות לכל הדברים היא שואבת מהפרסים של פעם, משווקי פשפשים ובעיקר מעולם הפנטזיה. היא כל כך שוקדת על כל פרט ופרט שאפילו הכיבוד שהוגש לנו היה קטן ומעוצב וטעים מאוד.
העסק של מיכל נגרין משתרע על פני 3 קומות כאן ניתן לקבל תשובה מדוע המחירים שלה לא זולים, הכל פשוט הכל מההתחלה ועד הסוף נעשה בעבודת יד, מלאכת מחשבת, כל תחרה נתפרת ביד, כל חרוז ואבן לא מייצרים בסין או במזרח. צריך לראות כדי להאמין בעיקר בתקופה של אבטלה. מיכל ומאיר מסתובבים ביין העובדים וזה נראה כאילו הם משפחה אחת גדולה ואוהבת כולם למען כולם, כולם יוצרים באהבה ומפיקים דברים מדהימים.
מאיה ישעיה עם תכשיטי מיכל נגרין. בהגדלה מיכל נגרין בעלת האימפריה
|
שילמנו הרבה, קיבלנו פחות. גם בימים קשים אלה הסועד אינו מלך.
יום אחרי שחגגו במסיבת עיתונאים במסעדת תהל שברחוב נחלת בנימין פינת קלישר בתל אביב את החלפת התפריט, אכלנו שם באופן פרטי. סעדנו חמישה, כל אחד בחר מנת פתיחה, מנה עיקרית, תה או קפה וגם קינוח אחד בו התחלקנו כולנו. היין הנחשב במסעדה ליין החודש היה יין ישראלי בינוני ומחירו 130 שקלים. הארוחה כללה בקבוק יין אחד. המחיר הסופי לכולנו התקרב ל 900 שקלים. כמעט 200 שקלים לסועד, כולל הכל. האוכל היה טעים, אי אפשר להגיד שלא נהנינו. אבל בשביל המחיר הזה שהוא גבוה בעיני, היו לנו תקוות שמי שמשלם מחיר כזה היום, הוא מלך - ולא כך היה: היו למשל ויכוחים על מיקום השולחן שהוזמן מראש בציון הבקשה "שיהיה שולחן יפה". ההסברים למנות הספרדיות או המנות הים תיכוניות היו בינוניים. מנת לחם נוספת (לכיכר הלחם הקטנה שהוגשה לחמישה) שהוזמנה עם המנה העיקרית הגיע דקה לפני תום הארוחה וגם אז ללא התנצלות או מחשבה שיש להסירה מן החשבון. בקבוק היין נשכח סגור על שולחננו והיה צריך לקרוא למלצרית שתפתח אותו. צלעות שנכללות בתפריט הקבוע היו שמנות מאד אולם טעימות. בסך הכל היה שם נחמד אם היה מדובר בפאב או במסעדה עממית פלוס, אבל לא היה מעודן ומפנק כיאה למסעדה שמחיריה ארוחותיה עם יין מתקרבים לכמאתיים שקלים לסועד. (לאה אתגר)
|
|
