כתבה זו נמצאה בארכיון נוצץ  |  לעמוד הראשי של נוצץ לחץ כאן
 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון
"מול הים" היא המסעדה הכי טובה בארץ, גם היקרה. הוכנסה למדריך היוקרתי העולמי של "השולחנות הגדולים". מי הגיע לחגוג.

"מול הים" היא המסעדה הכי טובה בארץ, גם היקרה. הוכנסה למדריך היוקרתי העולמי של "השולחנות הגדולים". מי הגיע לחגוג.
תאריך הכתבה: 09/05/2003



השף יורם ניצן והיזם והמסעדן שלום מחרובסקי שהם בעלי המסעדה "מול הים" בנמל תל אביב הישן זכו להיכנס למדריך היוקרתי "השולחנות הגדולים" שהוא מדריך מוביל בגסטרונומיה בינלאומית. את האירוע הם חגגו במסעדתם במעמד חברים, אנשי תיקשורת, מובילים גסטרונומיים, מסעדנים, וכמה מהסועדים הקבועים, למשל אילנה גור והוראס ריכטר. את הטקס ניהל השגריר הצרפתי והוא נערך בחן בינלאומי במבטא צרפתי עם תרגום בצד. הרשמיות הבינלאומית הזו לא מנעה ממחרובסקי להודות באוירה משפחתית לצוות עובדיו שכן לדבריו "מסעדה מצליחה היא עבודת צוות".
לכבוד הקרואים העמידו מזנון מצויין של כמה ממעדני המסעדה, אבל בשל ריבוי הקרואים, האכילה בעמידה וכדומה, לא התבטא במזנון הנהדר ניחוחה האמיתי המלא של המסעדה.
קשה למצוץ רגלי סרטן או לקלף חסילונים בעמידה. אבל, מן הידועות שאם מזמינים ומכבדים אותך בחינם אתה מודה ושמח.
באופו אישי, "מול הים" היא בעיני המסעדה הכי טובה בארץ. מבשלים בה בחומרים הכי טריים. למשל: מה שניצוד היום בעולם באיכות הכי טובה, יהיה מחר על הצלחת של המסעדה בתל אביב. רמת הבישול וההגשה בינלאומיים. יש למסעדה שאיפה לשלמות מהבחינה הקולינארית. יש מיבחר יינות ייחודי. הכל מתנהל לפי כל כללי הטקס. כשמתעדנים על סרטנים, צדפות ולובסטרים חוגרים לך סינר חד פעמי.
במציאות: "מול הים" היא מסעדה קטנה. יש מהודרות ממנה, יפות ממנה, ממוקמות טוב ממנה. אבל במשך שמונה השנים האחרונות שמרה מול הים על רמה נהדרת, על קהל סועדים קבוע שהולך וגדל, על מעריצים, ועל ייחודה כמסעדה הישראלית הבינלאומית הטובה ביותר. הקהל הקבוע שלה הם עשירי ישראל שמבינים באוכל ושיודעים לפרגן לעצמם או ישראלים מן השורה שחוגגים משהו מיוחד ובא להם להתפנק בגדול. המחיר עם יין ובלי קמצנות יגיע לכ 1000 שקלים לזוג. יש גם הצעות של ארוחות צהריים וסעודות עיסקיות במחירים שפויים.
בין הקרואים: יאיר מרגלית, עירית שנקר, יהודה שרוני, גדעון רותם, דליה פן לרנר, ריקי גל, חבצלת דמארי, יאיר קרן, אבי כהן ועוד. ( לאה אתגר )


 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון   | חזרה לעמוד הראשי