על תצוגת האופנה של גוטקס: האוירה, ההסברים, הרכילות וההערכה המקצועית.

על תצוגת האופנה של גוטקס: האוירה, ההסברים, הרכילות וההערכה המקצועית.
תאריך הכתבה: 07/02/2003

לאה אתגר על גוטקס וסוסיאטי עכשווית.
תצוגת האופנה של גוטקס קייץ 2003 נערכה השנה סביב הבריכה של מלון דן תל אביב. היא אמנם כללה גם ארוחת בוקר, אבל משום מה היה נידמה שגם היא כמו כל דבר במדינה הזאת נערכה בסימן צמצומים. לא היה בתצוגה הרבה הדר. גוטקס הוא שם נרדף לבגדי ים הדורים מישראל עם ניחוח של בינלאומיות. בתצוגה האחרונה היו בגדי ים יפים, אבל רק בגדי ים. לא עיצובים של כובעי ענק ולא פרפרים ולא כנפי מלאכים. אלא בעיקר בגדי ים שניראים כמו שאר בגדי הים של שאר החברות. מה שכן בלטו בתצוגה של גוטקס זה החושפנות, הכמעט עירום, הישבן הבורח, הציץ בחוץ, ההדגשה על ישבנים חשופים או מכוסים במכנסונים שמגלים יותר משמכסים. עולם האופנה שרוצה להלביש, הוא דווקא המפשיט הכי גדול בתצוגות שלו. היו שמות נהדרים כמו "פרי" ו"סמאש". או שאתה משחרר אותם או שאתה מהמם אותם. היו גם מעט בגדי ים קלאסים. הקטלוג היה מוקפד ונהדר. לא פשוט להמשיך להחזיק את גוטקס מישראל על המפה הבינלאומית. גוטקס נוסדה על ידי משפחת אופנאים. הבעלים העכשוויים הם אנשי עסקים.
הבריכה של מלון דן היא קטנה. מסלול ההליכה היה צר. בכמעט מחצית אורכו ישבה הנהלת גוטקס וישבו נשים ממשפחת לבייב: מאורלי לבייב הבת ועד אולגה לבייב האמא. משפחת לבייב, יהלומן ממוצא רוסי שעשה הון בישראל, הם הבעלים של גוטקס. מבני משפחת לבייב הגיעו לכן חמש או שש נשים. יפה.
הכל היה בסדר, אבל לא מהמם. כמה בגדי ים שהיו פעם עם אותם צבעים והדפסים. ואחרים עם עיצובים צעירים, משוגעים, ברזילאים.
דוגמניות יפות. גלית גוטמן בראש. היא מתחילה להיות יציבה כמו אריאל שרון. הבן שלי חיים אתגר שמצלם לגיא פינס עבר לי לפני העינים וניראה לי הכי מעניין. שירלי ואיה התיישבו לידי. הן מצחקקות כל הזמן. נחמדות. יש להן תכנית סקס חדשה והפעם הנושא שלהן הוא סיליקון. לא בדיוק חומרים שמתחברים לגוטקס, למשפחת לבייב, למלון דן. הכל הולך.
הכי מעניין היה דודו טופז. הוא הגיע, התיישב בדלת עם משקפי שמש כהים וגנב ת'הצגה. ביציאה החוצה, נכנסו למעלית בה נסע דודו גם הצלמים ועטר בירמן הבת של עוזי בירמן. טופז חיבק את עטר. עטר אמרה משהו כמו: "אני כבר רגילה להטרדות מיניות". היה שקט לא נעים. כל כולה שום כלום.

מתוך קטלוג גוטקס. גם בהגדלה

ישבן חשוף, מתוך קטלוג גוטקס סמאש גם בהגדלה

גלית גוטמן בתצוגה במלון דן, גם בהגדלה

נורית בת יער על רב תרבותיות בגוטקס 2003:
תצוגת גוטקס שנערכה למחרת ההתרסקות הנוראה של מעבורת החלל שעם אסטרונאוטיה נמנה גם אילן רמון שלנו – היתה תזכורת לכך שאנחנו חיים בין אסונות. היא נפתחה במחווה לרמון ז"ל ובסיומה למדנו שאוספי בגד-הים עוצבו בצילו של אסון אחר, התמוטטות מגדלי התאומים. "התחלתי לעבוד על אוסף 2003 בתחילת ספטמבר 2001. ימים ספורים לאחר מכן התרחשו ארועי ה-11 בספטמבר ששינו לכולנו את החיים," אומרת מיכל שפיר המעצבת הראשית של גוטקס, "כל המחשבות שהיו לי עד אז לגבי השראות וקוים לקולקציה השתנו. רציתי לחזור לימים בהם לא היתה טכנולוגיה ולא היו מטוסים ופצצות. רק אדמה וקשר עם הטבע…לא יכולתי להשלים עם ההרגשה שלא ניתן לחיות בשלום תוך מיזוג תרבות אחת באחרת".
בעקבות זאת, החליטה המעצבת להדגיש באוסף בגדי-הים והחוף של המותג גוטקס את נושא רב-התרבותיות ולשלב אלה באלה מוטיבים אפריקנים, דרום-אמריקנים, הודיים, מזרח-אירופאים,. ואסיאתים.
התצוגה שנערכה סביב הבריכה העילית, הצופה לים, של מלון דן בתל-אביב נפתחה דוקא באוסף פרי שכמו האוסף סמאש עוצב על-ידי סיגל ליואי, ואילו הקולקצייה הרב-תרבותית של גוטקס בעיצוב מיכל שפיר חתמה אותה.
אוסף פרי.
"הלא תבואי לגני, הייתי רוצה להראותך לפרחים" (ריצ'רדסון ברינסלי שרידיאן) היה המוטו של אוסף זה. ואכן בלטו בו הדפסים פרחוניים יפהפיים של ורדים ורודים על רקע אדום או לבן. כמו-כן הרשימו בגדי-ים מעשה-טלאים ססגוניים, דגמים רומנטיים עטורי סלסלות, וכן בגדי-ים שלמים ודגמי ביקני אחידי צבע שעוטרו בפרחים שקופים מלייקרה בצבע עור. אלה האחרונים שידרו חדשניות טכנולוגית והועלו במבחר נפלא של גוונים ובהם אדום, סגול, טורקיז, ירקרק, ופוקסיה. עוד כיכבו ריקמות סטייל צעיפי פלמנקו ספרדיים ששולבו בדגמי תחרה לבנים ושרוכי-מחוך מצטלבים.
אוסף סמאש
אוסף סמאש המיועד לבנות נוער עוצב בהשראת תרבות ה-אמ.טי.וי. והורכב בעיקר מדגמים דו-חלקיים וביקיני'ס הניתנים לעירבוב והתאמה בין מידות, דגמים וגיזרות. כאן בלטו שילוב מוצלח בין כיתובי גרפיטי, טלאים, ונצנצים כולם בגווני כחול אינדיגו, הדפסי טאי-דאי סטייל ילדי הפרחים, ריקמות, ודגמים פרחוניים עם סלסלות.
אוסף גוטקס
הרב-תרבותיות בה פתחנו איפיינה כאמור קולקציה זו שנעלה את האירוע. נתחיל ונאמר שרעיון הרב-תרבותיות הוא נפלא כשלעצמו אך בצד הפוטנציאל היצירתי וההרפתקני שבו - הוא טומן בחובו גם סכנות ומלכודות. כדי ליישם אותו בהצלחה דרושים חושים עיצוביים-אמנותיים מחודדים ביותר לפחות כמו אלה של ג'ון גליאנו. אם בזאת לא די, באוסף ספציפי זה שולבו והונגדו לא רק מוטיבים של תרבויות שונות אלא גם אלמנטים של סגנונות מסוכסכים מאותה תרבות עצמה כמו למשל סלסלות מתקתקות עם דמויי-יהלומים הוליבודיים זוהרים. על המגמה הצביע כבר הדגם הכמו צועני שפתח את האוסף שהיה גיבוב של אימרות מחודדות, סלסלות-וולנים, מעשה-טלאים, תחרה, והדפסים שונים. אחריו צעדו בסך דגמים שעימתו ריקמת-מראות הודית עם מכנסוני גדילים נוסח המערב הפרוע. אך הפחות הרמוני מכל היה השילוב של דמויי-פנינים עם מטבעות, ושזירת אבני טורקיז פראיות-טבעיות לאורכן של מחרוזות של חרוזים נוצצים תעשייתיים. אין ספק שכל הנ"ל מעיד על העזה רבה. אבל העזה, מסתבר היא לא הכל. לא כל בעל העזה חסר מעצורים הוא גליאנו.
הגיזרות.
פלורליזם אפיין גם את גיזרות בגדי הים שכללו כל מחשוף אפשרי, מסטרפלס וקולר ועד מחשוף אלכסוני, ו-וי. מבין החזיות נוכל לבחור בין דגם המשולשים לחזיות מהונדסות ומרופדות. מיפתחי הירך נעים בין גבוהים לנמוכים כאשר החידוש הוא בחלק תחתון סקסי שמזכיר מכנסונים נמוכים מלפנים אך חושף בלי חשבון את הלחיים האחוריות. בגדי-הים מצויידים בביטנות מחטבות תומכות. משלימים אותם בגדי-חוף דוגמת פריאו, קימונו, וחצאיות-מעטפה שמהן מציצות רגליים חטובות שבתצוגה נסקרו בשקיקה על-ידי אורח הכבוד של התצוגה, דודו טופז.