בסינמטק ת"א הוקרן סרטו של נתן סלור שהוא בנה של תרצה אתר ונכדו של המשורר נתן אלתרמן. שם הסרט הוא: "מותר להיות סנטימנטלי – נתן בעקבות אלתרמן", הסרט נעשה בסיוע יואב גינאי ובסיוע הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית.
בסרט מרואיינים בני דורו של אלתרמן כמו אוהד זמורה המו"ל של ספריו, נחצ'ה היימן שהלחין רבים משיריו, קרובי משפחה כמו בנות הדודות של נתן אלתרמן, השחקנית חנה מרון שלכבודה כתב נתן אלתרמן את שירו הפונדקאית מ"פונדק הרוחות" וכן הפרופסורים דן לאור, אריאל הירשפלד ועוד.
נתן אלתרמן מוצג על ריבוי כשרונותיו, על תכונותיו רבות הפנים, ועל שירתו הפוליטית בטור השביעי שהפכה למוביל דור וערכיו. כן מוצגים בסרט גווניו השונים של האיש, גוונים שעיצבו את סיפור מסכת חייו: יחסיו עם אברהם שלונסקי ועם שאר יושבי בתי הקפה בני דורו, אהבת העברית מילדותו בגלות והידע הרחב שלו בשפה, אהבת הטיפה המרה, שיכרתו עד דלא ידע, יחסיו עם נשים. יכולת התימרון שלו במשך שנים רבות כמו בין אהובתו צילה בנדר שגם אותה זכר בצוואתו ובתמלוגים שהגיעו לו, לבין אשת נעוריו השחקנית רחל מרכוס.
נתן סלור נוגע גם בהתאבדותה של אימו. בהיותו בן חמש וחצי, קפצה אימו מחלון דירתה אל מותה. השחקן עודד קוטלר ששיחק לצידה ולצד אימה של תרצה, רחל מרכוס, בתיאטרון, מספר על תרצה אתר ומתאר אותה כאישה מוכשרת מאד, משוררת מחוננת בעלת ידע עצום בעברית אך סובלת ממצבי רוח דו פולאריים. היא הרבתה בנטילת תרופות, בהתפרצויות ובכמה משיריה תיארה עצמה כציפור לכודה בכף יד. יחסיה עם אביה היו קרובים מאד ושנים ספורות לאחר מותו ממחלה שלא טופלה, בגיל 59, התאבדה הבת.
הסרט שאורכו כשעה מעניין מאד ויוקרן לציבור בערוץ הראשון.
.בין המוזמנים להקרנה היו: חיים טופול ובנו, חנה מרון, המשתתפת בסרט, יואב צפיר, יונה עטרי, יואב גינאי, עו"ד יוסי שלוש ורעייתו, רות דיין, יוסי דהאן ורעייתו מבעלי "אלדן".
לפני ההקרנה עלה יואב גינאי על הבמה והקריא את "שחרית", לאחר מכן עלתה השחקנית חנה מרון והקריאה גם היא מהרפרטואר העשיר של אלתרמן.
לרגל האירוע, השיק סלור, נכדו של אלתרמן, את שיר הנושא של הסרט, "מותר לומר" (במקור של דיוויד ברוזה) כסינגל חדש.
לאה אתגר
