זכיתי להשתתף במסיבת העיתונאים עם הזמר ארט גרפינקל שהיה פה קצרות, הופיע ועזב. הייתה באותה מסיבת עיתונאים גם ארוחת בוקר קלה של קפה ומאפה במלון דן. היה מזג אוויר נחמד ואני הלכתי ברגל לאורך הים. הרגשתי רבת זכויות שאני עומדת לפגוש את אחד מהצמד העולמי שהכרתי מהמון שירים ושהתפרסם בכל העולם כחלק מהצמד סיימון וגרפונקל. כשסיימון וגרפונקל הופיעו יחד בפעם האחרונה בפארק בארצות הברית, הגיעו למופע שלהם יותר מחצי מליון צופים. זהו קהל עצום שקשה לדמיינו, יותר מאשר הגיעו לאירועי וודסטוק ההסטוריים.

הזמר הגיע בזמן. איש בן 73 עם מקום בהסטורית הזמר האמריקאי, גם מקום ענק בזמר העולמי. אנחנו מזמזמים אותו לעיתים בלי לדעת שזה של הצמד. בבוקר המסיבה קראתי עליו כל מה שהספקתי בגוגל. הטרידה אותי מאד המחשבה שהוא וסיימון התקוטטו. שהם כבר לא חברים אף על פי שגדלו יחד, למדו באותו בית ספר והופיעו יחד כבר מגיל 15. מצאתי פה ושם התבטאויות של האורח בגנות סיימון אבל מכל מה שקראתי, העוצמה של סיימון, השותף שכתב את כל השירים והיה מעורב בחיים האמריקאים בעוצמה גדולה, הייתה כולה של סיימון. גרפונקל היה קול הקטיפה והמבצע. איש שקט, מדבר בעדינות. החיים לימדו אותי שלעיתים דווקא אלה המדברים בעדינות יכולים להיות הכי מכאיבים. השאלה הראשונה שהופנתה לאורח, הייתה על יחסיו עם סיימון. הוא מחה בשקט ובעדינות וכמעט לחש שהוא מבקש לא לשאול אותו על סיימון, כי הוא ירגיש שלא מתעניינים בו אלא באחר. היה עוד ניסיון כושל לשאול אותו אם הוא יופיע אי פעם בעתיד עם סיימון והוא השיב "צריך שניים לטנגו". ובזה ניגמר העניין העצום בו. היה לי בראש שאת השיר הכי מצליח שכתב סיימון (גשר על מיים סוערים) שיר שמכר בשבוע הופעתו כרבע מליון עותקים פירגן סיימון לגרפונקל ונתן לו לשיר אותו לבד. בחלוף העיתים אמר סיימון שעל המחווה הזאת שעשה לגרפונקל הוא מתחרט כל ימיו. כך או כך, נעזוב את  נושא הצמד. נושא אבוד.

גרפונקל ענה לשאלות בהן סיפר כי השתעמם בשיעורי עברית בבית הכנסת אבל קלט שיש לו עוצמה כשהרבי ביקש ממנו לשיר למתפללים. הוא אמר שהוא מרגיש כי כולנו היושבים במסיבת העיתונאים מולו הם אחיו ואחיותיו. אמר שלא הופעל עליו כל לחץ שלא להופיע בישראל וכן לשאלות אחרות השיב שהיו לו עוד תחומי עניין בחיים כמו למודי ארכיטקטורה ומתמטיקה. גם שימש מורה בבית ספר ומצא שזה לא היה בדיוק בשבילו. קולו אבד לו לארבע שנים, ושב אליו בשנתיים האחרונות. לעיתים הוא מופיע עם בנו ארתור בן ה 24 כפי שגם עשה בהופעתו בישראל. עוד סיפר כי אינו מבקר בבית הכנסת והוסיף בהומור ששם גובים כסף.

הוא לא חילק דיסק (כמו שעשה ג'סטין טימברלק בזמנו) עם שיריו וכמובן גם לא חילק (כפי שאף פעם לא מקובל), כרטיסי חינם להופעותיו. כשהסתיימה שעת השאלות והתשובות שנוהלה במקצועיות על ידי רני רהב קלטתי את מה שאני כבר יודעת: מפורסמים ענקיים בדרך כלל הם מרואיינים חיוורים, אלא אם כן ניחנו בכריזמה ענקית, שימחת חיים ועוד תכונות מוחצנות. מה שגרם לי להמשיך לשמוח עם האלבום היחידי שיש לי עם סיימון וגרפונקל הישנים והטובים שליחם לא נס לעד.

ממשרד יחסי הציבור של רני רהב העבירו לי קטע מפגישתו של ארט גרפונקל עם ראש הממשלה שלנו. מאחר וניראה לי שראש הממשלה נהנה עם האורח יותר מהעיתונאים, אני מביאה לגולשי נוצץ גם את הקטע הבא. אבל נא לא לטעות: אם גרפונקל יחליט שוב להגיע ארצה, אין לי ספק שכולנו נקבלו בברכה ונשמח איתו.

מפגש נתניהו גרפונקל: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אירח את הזמר האגדי ארט גרפונקל במעונו הרשמי בירושלים.

במהלך הביקור הראה ראש הממשלה לארט גרפונקל את חדר עבודתו הפרטי, והעלה זיכרונות מתקופת צעירותו עם השירים הנוסטלגיים של ארט גרפונקל האהובים עליו.

ראש הממשלה ציין בפני ארט גרפונקל שמוקדם בבוקר כשהוא קם להתאמן על מסלול ההליכה, הוא שומע את השיר "The Boxer" בביצועו של גרפונקל.

ארט גרפונקל סיפר שהוא שמח מאוד לפגוש את ראש ממשלת ישראל בירושלים והתרגש לשמוע אותו מעלה נוסטלגיות מעברו האישי.

כתבה וצילמה במסיבת העיתונאים: לאה אתגר

צילם בבית ראש הממשלה: עמוס בן גרשום