ארבע עיתונאיות נפגשו בועידת התעשיינים.  כמעט כולן עובדות בתעשיית האינטרנט. לא משתגעות על הכינוי בלוגריות. זה הכינוי לאלה שכותבות בבלוגים. יומנים  ורשמים באתרים ששייכים לגופים גדולים. לכמה מהן יש אתרים. לי יש אתר פרטי  וכמובן ציבורי פתןח לכל, מאז 2002 והוא מעודכן על ידי ,  עד עצם היום הזה. 23  שנים הייתי עיתונאית בידיעות אחרונות ובמעריב. כן כן חברת מערכת  ובעלת טורים. קיבלתי שכר הוגן. הצדקתי את משרתי. כיום אני מכניסה חומרים לאתר שלי ששמו נוצץ  www.notzetz.co.il . כן אני  מכניסה חומרים לשני דפי פייסבוק שלי הנושאים את שמי  לאה אתגר בעברית ובאנגלית. כן מכניסה חומרים לאינסטגרם ומפעם לפעם מעלה סירטון ליוטיוב או למקומות אחרים. כל ההעלאות הללו הן ללא תמורה כספית. כיום יש בשוק יותר בלוגריות או עיתונאיות לשעבר שרוצות לכתוב והן עושות זאת חינם אין כסף. התמורה היא להיות בעניינים, וכמובן להיות מוזמנת לאירועים עם או בלי כיבוד ולעיתים יש גם מתנות. זה עיסוק מעציב אם מסתכלים על זה כך.  אני כל כך התרגלתי לכתוב יומיום עד שגם בבגרותי בגימלאות, איני יכולה להפסיק. אני בגימלאות ואני כותבת יומיום. אני מוזמנת המון לאירועים עד שאני מתעייפת ומסרבת ליותר ממחצית ההזמנות. לאחרונה הסכמתי ללמד בהתנדבות קבוצת צעירים שמתמצאים באינטרנט שילמדו ממני לכתוב ולהעלות חומרים לאתר שלי. הפגישה הראשונה היא בקרוב מאד.  אלמד תיקשורת  לצעירים שבאו מרקע לא קל אבל הם ברוכי כישרונות. אדווח לכם איך אני מסתדרת עם בית הספר הקטן שלי למי שרוצה ללמוד תיקשורת ולהצליח. בזמנו לימדתי תיקשורת לתלמידי שנה שניה בחוג לתיקשורת   במיכללה למינהל בתל אביב. קראו לקורס שלי כתיבה ועריכה.  באותו זמן הייתי כל כך עסוקה בלספק חומרים למערכות העיתונים בהם עבדתי עד  שבשנה הבאה הפסקתי את ההוראה. היום אני חוזרת להוראה בלא שכר. במקצועי הראשון הייתי פעם מורה בבית חינוך תיכון בירושלים. הייתי מורה עם כל ההסמכות והתעודות. מאמינה שהייתי מורה טובה מאד. היה לי ב.א. בספרות ובתנך וגם קיבלתי תעודת הוראה. תעודה זאת קיבלתי כשסיימתי את בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.  משם גם בא התואר b.a.  הראשון שלי.  מהאוניברסיטה העברית בירושלים סידרו לי מלגה ללמוד לתואר שני בארה"ב. בחרתי ללמוד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. בגלל שמה הטוב ובגלל מזג האוויר הנוח. היו לי אז ילדים קטנים. חשבתי שיהיה קשה לחיות בקור. סיימתי הלימודים בארה"ב בהצטיינות יתרה והרבה שנים אחרי שבתי ארצה עם הילדים שגדלו. כששבתי ,  התקבלתי לידיעות אחרונות והפכתי לעיתונאית במישרה מלאה וחברת מערכת. היום אני בגימלאות – מילה איומה- אני בעלת אתר נוצץ וגם סופרת. הוצאתי חמישה ספרים. וכמובן השישי בדרך. יהיה גם שביעי אם תהייה לי האנרגיה שיש לי היום. הכתיבה והצורך לכתוב חזקים ממני. כל הסיפור כאן  עולה על הכתב כי פגשתי בועידת התעשיינים עוד שלוש עיתונאיות  שלא היכרתי בעבר שלי. והצטלמנו ביחד.  היום הן הסביבה העובדת שלי. כיף.  לא רע בכלל להיות סבתא בריאה בינתיים – ולכתוב. זה ההובי פלוס שלי. בבקרים אני מתעמלת בשתי קבוצות בגורדון תל אביב, כשמסיימת התעמלות אני שוחה חצי קילומטר. שבה הבייתה ואז מהצהריים עד…. שעות רבות, אני כותבת. באמת כיף ותחושת שווי אישי. המוח עוד עובד ואני חיה מאה אחוז.

כתבה וביקשה מעובר אורח לצלם בסמסונג שלי: לאה אתגר