אילת, לעולם לא אעזבך
תאריך הכתבה:
27/03/2001
בעקבות דברים שכתבתי כי כל אימת שאני עולה על טיסה צפונה, נידמה לי שלעולם לא אשוב לאילת, כתבה לי דינה אלף, אילתית לשעבר והיום חיפאית, את האזהרה הבאה:
"גם אני הייתי ככה. נוסעת להתאוורר, ותמיד חוזרת הביתה. כך עד שתפסתי שכל אימת שאני נוסעת ומודיעה בהתרסה שלא אשוב בעלי שמח. מילא, שהוא שמח כמינהג הגברים שמעמידים פני חוגגים כשנשותיהם נוסעות, הרי, אימו שמחה עוד יותר. מילא שהיא שמחה, אחותו הרווקה ממש עולצת. כך תפסתי שיותר מדי נשים שמחות באילת כל אימת שאני נוסעת, ונישארתי סופית בחיפה. בהתחלה מתוך בחירה, אחר כך מחוסר ברירה, כי נשים אחרות כבר תפסו את מקומי. אז אם את לא מתכוונת לעזוב, אל תאיימי. האילתים אמנם מבינים ששלושה מתוך חמישה שמגיעים- עוזבים, אבל לא אוהבים איומי סרק."
תודה לך דינה על עצתך. קראתי וקבלתי. אם במקרה תיראו אותי על המטוס לתל אביב, רישמו לעצמכם, שאני חוזרת, בטוח חוזרת, וזה סופי, עד כמה שהחיים יכולים להיות סופיים.
|
