הצילו אותנו מן המפרץ
תאריך הכתבה:
27/03/2001
יש לי חשד כבד שכל אותם חובבי טבע שמגיעים אלינו כל שני וחמישי כדי להציל את מפרץ אילת, לא רק מודאגים בשל המפרץ, אלא הם גם אוהבים את הירידה לאילת. אוהבים את הטיסה, המיים, הצהריים וכל הסטוץ הנהדר שמסביב להצלת המפרץ. בשנה האחרונה היו אצלינו כנסים להצלת המפרץ, משטים להצלת המפרץ, מבצעי ניקוי להצלת המפרץ, דיונים של חברי כנסת ושרים להצלת המפרץ, עמותות של מתנדבים להצלת המפרץ, נשים למען המפרץ, צוללני בי"ס גולדווטר למען המפרץ ועוד ועוד. כל הפעילויות הללו לא עזרו. אנשים באו ונסעו, והמפרץ נישאר בקילקולו. האלמוגים המשיכו למות, הדגים המשיכו להיכחד ומפרץ אילת היה כמדמנה.
אני יודעת זאת מיד ראשונה. כי דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי לאילת זה להזמין לי בחנות של "רד סי ספורטינג קלאב" משקפת צלילה למשקפופרים, עם זכוכית אופטית בכמה מאות שקלים. שנורקלתי וראיתי חד במיים בכל חוף אפשרי. החל מקטעים זרועי פלסטיקים ואבק מדברי עם פסולת מזון דגים מגעילה בקטעים הצפוניים. ועד קטעי אלמוגים חיים ודגים צבעוניים ונהדרים בחוף הדרומי. רק שנה ומשהו מאז שאני עם העיניים במיים, וגם בורה כמוני כבר שמה לב ששטחי האלמוגים היפים מצטמצמים. כמעט אפס.
השבוע השתתפתי בעוד סיור אחד חשוב להצלת המפרץ שאירגנה עמותת "צלול", זו עמותת מתנדבים שהקימה ח"כ נחמה רונן, לשעבר המנכלית של המשרד לאיכות הסביבה. בזמן שרונן הייתה בעלת עוצמה ושררה, משרד איכות הסביבה היה חלק ממשרד החקלאות. משרד בעל אינטרס מנוגד לאינטרסים של שימור הטבע. עכשיו כשנחמה רונן רק חברת כנסת, היא מראשי "צלול". התורם הגדול לעמותה הוא מוריס קהאן ובנו בנג"י. הם מליונרים עצומים ובין נכסיהם באילת המצפה התת ימי, והאושינריום.
השבוע שטתי במשט לימודי בספינת זכוכית. שטנו לכלובי הדגים (בערך עמוק בים מול מלון הרודס), שם הורידו צוללן עם מצלמה. פרופסור יוסי לויא, ביולוג ימי מאוניברסיטת תל אביב, הסביר מדוע מכוסה הקרקעית אבק מדברי, ולמה כל האלמוגים מתו. פרופסור לויא קיבל השנה בכנס מומחים שנערך בבאלי את האוסקר של חוקרי הים. את עבודת הדוקטוראט שלו עשה לפני שלושים שנה על האלמוגים באילת. עוד מעט זאת תהייה עבודה על מאובנים בעולם שנעלם. הוא יודע שכמחצית מסוגי הדגים שהיו באילת נעלמו. גם מזהיר, שהאלמוגים כבר מתו, ואלה שעדיין חיים, מצבם על הפנים.
אחר כך הורידו צוללן עם מצלמה בשמורת האלמוגים, ואף על פי שכאן היו המראות הכי יפים שאפשר באילת, לויא הזהיר שהאלמוגים אמנם חיים אך חולים.
למדתי שאוייבי הטבע הימי הגדולים הם: פסולת הדגים למאכל הגדלים בכלובים תחת הכותרת חקלאות ימית, אבק הפוספטים העולה מן הנמלים, שמנים כמו נפט, פסולת וצבעים הנשפכים מספינות ומיכליות ועוד.
אחרי שנשבעתי אמונים להצלת מפרץ אילת, הלכתי עם אורחי ואנשי "צלול" (גם ראש עירנו גבי קדוש) לסעוד במסעדת הדגים אצל הרפסודה של יואב איגרא. תפסתי שאנשי עמותת "צלול" ביקשו להימנע מאכילת דגי דניס ולברק שמגדלים אותם באילת על מזון עופות טחונים. במקומם אכלנו סלמונים ומוסרים, שגידולם אינו מזהם כלל את מפרץ אילת ולא קשור אליו. היו דגים טובים מאד, הגישו אותם ברוטב מוקרם על מחבת לוהט. התלוו אליהם סלטים מצויינים. רון איגרא הבן פיקח על האירוח. מזמן לא נהנתי כל כך מארוחת דגים. כניראה שהשייט והאלמוגים פתחו לי את התאבון.
כשהגעתי הביתה הודיעו לי שהקרב להצלת מפרץ אילת נמשך. דיווחו לי שהחל מיום ראשון הקרוב ישדר הערוץ הקהילתי במשך ארבעה שבועות, שש פעמים בשבוע, כתבות וסרטונים בנושא איכות הסביבה והצלת המפרץ. כן הודיעו שבסוף השבוע הקרוב יוצא משט ענק להצלת המפרץ. אחר כך מסרו שעלה מספר חולי האסטמה באילת וגם זה חלק מהמלחמה בפוספטים למען הצלת המפרץ.
לא נשאר לי אלא להצדיע ללוחמים למען הצלת המפרץ. אני מקווה רק כשהם ינצחו, עוד יהיה את מה להציל.
|
