איזה סלבריטאים פגש מנחם שיזף ואיזה קרב אבוד הוא מנהל נגד עירית תל אביב?
תאריך הכתבה:
09/08/2004
מאת מנחם שיזף:
לפעמים כשנכנסים למסעדה או מקום בילוי מציצים מהקירות תמונותיו של בעל הבית מלווה בגדולי עולם. גם אני הייתי רוצה שפגישותי עם ידוענים למיניהם יתועדו באלבום בו אוכל לתעד את פגישותי ההיסטוריות עם גדולי עולם וסתם סלבס.ומפעם לפעם אוכל לפתוח את האלבום לדפדף בו ולהתענג על פגישותי עם הידוענים. אך האלבום הזה קיים במוחי בלבד והיום אני רוצה לפתוח אותו בפניכם ולשתף אותכם בחוויה.
הפעם הראשונה בה פגשתי אישיות ידועה הייתה אי שם בשנות השישים. הייתי אז תלמיד בית הספר היסודי "הר-נבו" בת אביב ואת מסיבת קבלת השבת ערכה כיתתי בדרך כלל בגן העצמאות על חוף ימה של תל-אביב. יום שישי אחד אחר הצהריים אנחנו מתארגנים למשחק נועז של "מי יכבוש את ההר "והנה מתקדמת לעברינו קבוצת גברים שלמרות היום החם והקיצי הייתה עטויה בחליפות כהות. במרכז החבורה צעד גבר גבה קומה וכסוף שיער. הוא הצביע לעברינו הילדים המשחקים והחבורה כולה התנהלה לכיוון מצבת הטייסים שעליה שכן הדגל שאנו ניסינו לשמור. כל החבורה השומרת מיהרה להתרכז סביב המצבה מחשש שידידנו מהקבוצה השנייה ינסו בחסות הבלאגאן לחטוף את הדגל. הגבר הגבוה והלא צעיר נעמד במרכז והתחיל לדבר אלינו בגרמנית. איש מאיתנו לא הבין כמעט מילה. אני לא הבנתי מה האיש הזה שמדבר אידיש מקולקלת רוצה ,עד שליד האיש התייצב גבר אחר שהיה כנראה מתורגמן רשמי של משרד החוץ. הגבר הסביר לנו כי נפלה בידינו זכות גדולה להיפגש עם קנצלר גרמניה "קונרד אדנאואר" מיד נזכרתי שאת שמו ופניו של האיש ראיתי בעיתון שכן בואו לישראל של קנצלר גרמני סמוך כל כך לשואה עורר סערה והתנגדות רבה. מייד הסברתי לחברי מי האיש וסיפרתי על המחלוקת האופפת את ביקורו. חברי הסכימו בשתיקה שאני אהיה דוברם הבלתי רשמי ואני עניתי לשאלותיו של האורח המכובד. הסברתי לו מי אנחנו ומה אנחנו עושים במקום. הוא ניראה כמתרשם עמוקות. הרים את ידו ליטף את ראשי ולבסוף לחץ את ידי בחום וברגש.
לפעמים ייחלתי שאוזמן כאורח לתוכנית בסגנון "זה הסוד שלי " ואיזו שערורייה תתחולל בעולם כשאומר "נפגשתי עם קנצלר גרמניה אדנאואר בגן העצמאות בת"א".
פגישה שנייה מרשימה פחות ואישית פחות הייתה גם היא באמצע שנות השישים כאשר כילדים במתנ"ס או דומהו ברחוב כורזים בת"א הסיעונו באוטובוסים לבנין העירייה הנושן והעמידונו בשורה נושאי דגלוני ישראל קטנים לכבודו של ראש הממשלה דאז שערך ביקור בעיר מייד לאחר נישואיו. גם הוא לחץ לי בחיפזון את היד, ממהר לעזוב את שפע הילדים בחיפזון.
ננדוד עשרות שנים ונדלג על פגישה היסטורית עם כבוד הנשיא חיים הרצוג וכבוד השר "רפול" שבאו להרצות "בכפר הירוק" ועל שנים רבות בהן עבדתי כעיתונאי יועץ תקשורת ולוביסט ויצא לי להיפגש עם מורמים מעם במו האחים אלפרון ועד להבדיל גדולי ישראל כמו יצחק רבין ז"ל ועד עזר וויצמן יבדל"א אריאל שרון וכבוד הנשיא העכשווי משה קצב ועל המשך פגישותי בטור הבא.
ועוד הערה קטנה:
חוצפתה של עיריית ת"א מגיעה לשיאים חדשים השבוע קבלתי על ידי שליח מכתב התראה בי כי אם לא אשלם חוב ארנונה ומים בסך כשבע מאות ₪ בערך, אצפה לתביעה משפטית, הפסקת המים עיקולים ושאר מרעין ובישין. מצוין שם שהחוב הוא משנה שעברה, אך לא מצוין מהיכן. צלצלתי לברר ולאחר ציפיה של דקות ארוכות הגעתי לפקידה נחמדה ואפילו אדיבה, שלאחר שנתתי לה את פרטי המכתב
הואילה לספר לי שמדובר בדירה ברחוב 2040 ביפו שלטענתה בוראי מוכר לי כי אני גר שם .שאלתי את האינטליגנטית אם אני גר שם, מדוע לא שלחתם את ההודעה לשם, שכן מזה שש שנים שאיני גר שם ןלצערי הדירה הנ"ל כמובן אינה בבעלותי, ובזמנו גרתי בה בשכירות. הפרופסורית נהמה בטון של מי שמכירה את כל התרוצים ואמרה שעלי להביא את בעל הדירה לעיריה ולהחתימו על טופס. מכיוון שבעל הדירה חי למיטב ידיעתי בדרום אפריקה הסיכוי להביא אותו לארץ הוא כמו להחזיר להפועל ת"א את בארי ליבוביץ.
שתהיה לכם ולרון חולדאי שבת שלום.
|
