כתבה זו נמצאה בארכיון נוצץ  |  לעמוד הראשי של נוצץ לחץ כאן
 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון
חיים פלטנר בסיור עיתונאים: על המתרחש בענף הטקסטיל ועל מאיר זיילר תעשיין מאושר.

חיים פלטנר בסיור עיתונאים: על המתרחש בענף הטקסטיל ועל מאיר זיילר תעשיין מאושר.
תאריך הכתבה: 21/03/2004



במהלך ביקור בבית החרושת "פלוקטקס" שבקריית מלאכי, פגשנו תעשיין מאושר. מאיר זיילר הוא הבעלים וגם המנכ"ל של המפעל, העוסק בייצור וילונות ובדי קטיפה. זיילר המזוקן, הנראה יותר כרב מאשר איש עסקים, הוא ללא ספק "עוף מוזר" בין התעשיינים הישראליים. יליד ארצות הברית ובן למשפחה ניצולת שואה, שהגיע לארץ לאחר מלחמת יום כיפור, לבקשתו של הרבי מלובביץ, שהוא נמנה עם חסידיו. זיילר ביקש אז לתרום כסף למגבית ולצרכי צדקה, אבל הרבי ביקש שיקים בארץ מפעל טקסטיל, תחום שבו פעילה משפחתו בארצות הברית "ואת פי הרבי כידוע לכם אי אפשר להמרות"- אמר זיילר לקבוצה של כתבים שסיירה במפעלו ביזמת התאחדות התעשיינים.
בעברית, מתובלת באידיש עסיסית ובאנגלית, סיפר לכתבים על תלאותיו ומלחמתו הממושכת בביורורקרטיה הישראלית, בשנים שבהן בנה את המפעל שלו. זיילר חשב תחילה להתגורר בירושלים,אבל הרבי פסק לטובת קריית מלאכי. אז, ישוב ללא אזור תעשייה וללא תשתיות מתאימות להקמת מפעל חדש. "מה שלוקח בארצות הברית חצי שנה, נמשך כאן כמה שנים- סיפר זיילר לכתבים- הצלחתי לקבל טלפון למפעל רק לאחר התערבותו האישית של שר התעשייה והמסחר דאז חיים ברלב המנוח". גם כאשר זיילר מספר על תלאותיו הדברים נאמרים בנימה מבודחת, ובתוך זמן קצר הוא כובש את לבות מאזיניו. עם רמזי גבאי, מנכ"ל "אופיס טקסטיל" ויו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל, הוא מתבדח באידיש ורמזי, יליד עיראק, משיב לו באותה שפה. בין השניים קשרים אמיצים, מאז שמנדל, בנו של זיילר, למד את תורת הצביעה אצל רמזי.
עד לייצור המטר הראשון של בד הקטיפה הפסידו זיילר ומשפחתו כספים רבים. אבל היום כבר אפשר להסתכל אחורה בחיוך. כיום המפעל משגשג ומוצריו- בדי ריפוד ווילונות מקטיפה- נחשבים לטובים מסוגם בעולם. "המוצרים שלנו נחשבים בעולם ל'רולס רויס' של הקטיפה"- הוא אומר בגאווה בלתי מוסתרת. באחרונה החל המפעל לייצר בד דמוי עור, שיתחרה בבד הריפוד הידוע מסוג אלקנטרה. כמעט כל תוצרתו של המפעל מיוצאת לחו"ל. אגב, בכל יריד או תערוכה בחו"ל שהוא משתתף בהם הוא שוכר שני חדרים, האחד למפגשים עם קניינים ותעשיינים והחדר השני מיועד להנחת תפילין, מצווה שבה מתכבד כל אורח יהודי שמזדמן למקום. על היקף המכירות או הרווחים של המפעל זיילר אינו מוכן לנדב פרטים. "אנחנו חברה פרטית"- הוא משיב לעיתונאים – אבל אל תדאגו, אנחנו עושים עסקים טובים, והכל כמובן בזכותו של הרבי מלובביץ'".

מאיר זיילר. בהקלקת הגדלה גם רמז גבאי וצביקה ליברמן.



 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון   | חזרה לעמוד הראשי