כתבה זו נמצאה בארכיון נוצץ  |  לעמוד הראשי של נוצץ לחץ כאן
 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון
מה הכי מפחיד באשקלון? ועוד: רוח חדשה: על יאכטה לבנה בסיור חופים הכל דפק כמו שעון. לאה אתגר בסיור עיתונאים עם ראש העיר החדש של אשקלון.

מה הכי מפחיד באשקלון? ועוד: רוח חדשה: על יאכטה לבנה בסיור חופים הכל דפק כמו שעון. לאה אתגר בסיור עיתונאים עם ראש העיר החדש של אשקלון.
תאריך הכתבה: 03/07/2004



מאת לאה אתגר:
גדלתי באשקלון, סיימתי שם עממי וגם תיכון וכשקיבלתי הזמנה לסיור עיתונאים עם ראש העיר החדש שמחתי.
מצאתי שהדבר הכי משמח באשקלון הוא שלראש העיר הטרי, רוני מהצרי, אין תלונות האשמות וקיטורים כפי שאנחנו רגילים לשמוע במדינה. לדבריו, קודמיו השאירו לו עיר שהיא בסדר גמור.
הייתה רוח אחרת: יש כסף, אין חובות, כל שנה העיר מקבלת פרס של מליון שקל על ניהול תקין. משכורת משולמות בזמן. יש כיכרות ויש פרחים. יש כבישים פנימיים כמו אוטוסטרדות ואף פעם אין פקקים. כשאיש מבטיח: "אני מגיע תוך דקה" הוא באמת מגיע, גם אם אין לו מה לעשות, כי זו העיר הכי פחות צפופה בארץ.
יש את מזג האויר הכי טוב במדינה. והאשקלונים מתפארים באקלים המקומי כאילו הם אחראים לייצורו.
יש מערכת חינוך טובה, יש מחשבים בבתי ספר, יש קבוצות ספורט, יש היכל תרבות, יש קונצרטים והכל טוב. אז מה הפלא ששרים ורוקדים בעיר, כי יש גם להקת מחול וגם מקהלה.

בסיור העיתונאים בו השתתפתי הכל דפק כמו שעון:
היה סיור מקסים ביאכטה לבנה מהמרינה ולאורך החופים.
היה כיבוד מצויין על רמה בערך ארבע פעמים במשך שש וחצי שעות כולל ארוחת צהריים יפה במלון הולידי אין (באוגוסט צפוייה שם מאה אחוז תפוסה).
היתה חגיגה במתפרת "שולמית" החדשה שתספק עבודה לכך וכך נשים.
היה סיור משובח עם בירה ושקדים בפאב הממוזג של מרכז המבקרים של קרלסברג באשקלון שהוא מקום על רמה בינלאומית עם מוזיאון חדשני ועתיקות אורגינליות.
לסיור התלוו גם צלמים דיגיטלים "יוסי את עוזי" מאשקלון שצילמו את הצוות והעיתונאים עם ראש העיר על היאכטה וכמה שעות אחרי זה כבר נתנו לנו את הצילומים על סי די ואת הצילום המוגדל עם ראש העיר נתנו לנו למזכרת בפוסטר צבעוני שמור בפלסטיק קשיח.
להידור נתנו גם תיק עיתונות אינפורמטיבי מצויין ושני עטים ליגה ראשונה.

הדבר הכי אופטימי באשקלון היה שעדיין מתכננים להקים שם את מגרשי הגולף.
הדבר הכי אופטימי השני הוא שמחירי הדירות והקרקעות הם כבר לא "על הפנים" אלא הם ניקראים "מחירים נוחים" כי בקרוב מאד עתידים להגיע עלייה מצרפת ומקהילת בלטימור שבארה"ב, גם צפויים חילופי נוער. ראש העיר כבר הספיק לנסוע, לבקר ולשכנע.
הדבר האופטימי השלישי הוא שאמנם כפר הנופש הצרפתי הפך למושב זקנים, (לא בימי ראש העיר הזה) אבל לאורך החופים קנו יזמים נתחי קרקע, קיבלו רשיונות לבניית מלונות ועומדים להתחיל.
הדבר הכי הכי עצוב באשקלון הוא שתוך כדי חפירת יסודות לבניינים שעד היום עומדים למכירה כשלדים במחירים נוחים לאורך הטיילת, הרימו את הקבר הרומי ששכב שם אלפיים שנה עם סרקופגים שקטים ללא הפרעה. מאז שהרימו (האסון החלמאי אירע לפני ראש העיר הזה) מבקש ראש העיר הנוכחי להעביר את הקבר למקום יותר שקט, וזה קשה כי אין הרבה מקומות יותר שקטים ונחמדים מאשקלון, אבל יש לראש העיר הזה נסיון כי זה כבר הקבר השני שהוא מעביר.
הדבר הכי נורא שקרה באשקלון, ואולי הייתי צריכה לפתוח בו, אבל לא רציתי להפחיד את אחי שעדיין מתגורר שם, וגם לא את 115 אלף התושבים בעיר, ובטח לא את העולים מרוסיה שהם כשליש מהתושבים וגם לא את הארבעת אלפים וחמש מאות האתיופיים שנישלחו לשם, גם לא את שליש מבתי האב שהם מטופלי רווחה, בטוח לא את 5000 הילדים שהולכים באשקלון לגנים, אבל אין ברירה, חייבים לצעוק:
בשקט בשקט העבירו לאשקלון, לשטח המגודר של מיתחם קו צינור הנפט את מיכלי הגאז שפינו לאחרונה מחוות המיכלים המסוכנים שבפי גלילות שבמרכז הארץ.
אז עכשיו תושבי הרצליה, רמת השרון ועוד, - בטוחים, ואילו אשקלונים הם ברמת סיכון גבוהה, ואם חס ושלום יפול שם איזה טיל קסאם, הלך על אח שלי ועוד על כמה רוסים, אתיופים וכדומה. גם על התימנים. כי ראש העיר החדש, גם עוזרו האישי רמי ברטי, ועוד פיגורות בצוות ההיגוי שלהם - הם מיוצאי תימן.
הסיפור הכי "סינמה בלש" ששמעתי באשקלון, היה מפי מנהל הפארק הלאומי שסיפר כי בבית המרחץ הרומי מצאו שלדי תינוקות שקברו הבלניות שילדו אותם ולא רצו לגדלם.
הסיפור הכי עתיק ששמעתי שייך למשלחת החופרים בפארק שמצאו שער כנעני עתיק בן 4000 שנה.
הסיפור הכי מצער שייך לחומה סביב הפארק שהים נוגס בה ואין כסף לשמר ולהשקיע. לכן מסרה העיריה את הפארק לרשות הגנים. זו גובה 23 שקלים לכניסה ומאפשרת ללון בשטח. הלינה בטוחה כי כבר לא יורים שם.
בשש וחצי השעות שביקרתי בעיר למדתי וראיתי הכי הרבה שאפשר לדעת. הצוות שעובד סביב ראש העיר התגלה לא רק כנעים ומקבל אורחים אלא גם יעיל. כבר אמרתי: "הכל דפק כמו שעון". הסיבה נעוצה בעובדה שראש העיר, גם עוזרו, רמי ברטי, הם קציני צבא לשעבר, מתחום אירגון ומשאבי אנוש.
אם הם מתכוונים לנהל את העיר כמו שהם ניהלו את סיור העיתונאים, אין ספק שהם יצליחו. יש לכן תקווה שדווקא אצלם יקומו סוף סוף מגרשי הגולף, לא שזה ניראה לי "נורא" חשוב. אבל מה שבטוח הם אלופים ב"לארגן" ויש רוח חדשה בעיר כי יש על מי לסמוך באשקלון.


ראש העיר אשקלון רוני מהצרי. בהקלקת הגדלה: עוזר ראש העיר ודוברו רמי ברטי עם איריס ליבוביץ מנהלת האגף לפיתוח כלכלי.




 כתבה הבאה  | כתבה הקודמת  | חזרה לארכיון   | חזרה לעמוד הראשי