בכפר כמא במסעדה צרקסית ששמה "אנטליה" (טלפון 0544698522) מוגשים במחירים סבירים מאד מעדנים  צרקסים. בצקים עדינים ממולאים בבשר או בירקות, מגדלי פירמידה עשויים חצילים, סלטים משובחים  ועוד. המסעדה הכפרית אוטנטית בניחוח טורקי היא הפתעה גסטרונומית סביב הר תבור.

מי שמבקר ברחובות הצרים של הכפרים הצרקסים מתרשם מהנקיון הרב. אין פיסת נייר על הרצפה. מתרשם מהגינון המדוייק ומההרגשה שהצרקסים הם אמני המגורים המסודרים ומלכי הנקיון. כלי הרכב הפופולרי בשבילי הכפרים הצרקסים הוא הקלנועית הישראלית ומתחרותיה קלנועיות מתוצרת המזרח הרחוק. .

מביקור אצל הבדואים סביב הר תבור אתה למד שהם מפרידים עצמם בפירוש מהבדואים הדרומיים. הבדואים הצפוניים מסודרים ומעורים בחברה הישראלית ומצליחים כלכלית לעומת הבדואים הדרומיים שטרם מצאו את מקומם בחברה הישראלית.

הצעות לסיור:

בכפר כמא פוגשים את הצ'רקסים בני הרי קווקז שהגיעו לארץ במאה ה-19 ונודעים כלוחמים נועזים. הצרקסים הם עם עתיק החי במשך אלפי שנים בצפון הרי קווקז. פיתח תרבות עשירה ומורשת ססגונית הנבדלת משאר עמי האזור. עם לוחם חופש אשר הגן על אדמתו צ'רקסיה עד שבסוף נכבשה ע"י האימפריה הרוסית, שרצחה חצי מהעם וגירשה את חציו השני אל תחומי האימפריה העות'ומנית, וכך גם נוסדו שני הכפרים הצ'רקסים בגליל.

הצעה לקבלת פנים – "חלו'ז" מאפה צ'רקסי ושתייה חמה וקרה במרכז למורשת הצ'רקסית בכפר כמא, כולל סיור מודרך במרכז למורשת הצ'רקסית וכולל סיור ביישוב העתיק.

בכפר הבדואי שיבלי פוגשים את  דיאב בן רשיד שהקים בביתו שבכפר ערב אל-שיבלי את המרכז למורשת הבדואים הגליליים. דיאב, בוגר בית הספר כדורי ואיש חינוך ותיק, מספר למבקרים את סיפור שבטו שהגיע לגליל מהגולן והחורן לפני כ-350 שנים בחיפושיהם אחר שדות מרעה, או אולי כשברחו מחשש לנקמת דם. הבדואים נדדו בגליל, ולימים החליפו את האוהלים בבתי קבע. דיאב אסף במהלך השנים חפצים וכלים מזקני הכפר והוא מספר לנו את סיפורם במהלך הביקור והאירוח במרכז למורשת הבדואית בכפר שיבלי עם קפה בדואי ובקלאווה.

בקיבוץ עין דור קיים מוזיאון ארכיאולוגי מעניין ששם לעצמו כמטרה לעסוק בקשר שבין אדם לאדם ובין אדם לסביבה. המרכז מקיים כבר 20 שנים מפגשים רב תרבותיים בין תלמידים, מורים ומבוגרים על ידי הצגת אורח החיים הדומה והמשותף של התרבויות השונות. (אפשרות לארוחת צהריים כשרה בחדר האוכל בקיבוץ עין דור).

בסיור ך במרכז נוף אדם- רואים את הממצאים שהשאירו לנו תושבי האזור בעבר, מתמודדים עם השאלה איך חיו כאן ביחד לפני אלפי שנים- פגנים, יהודים, נוצרים ומוסלמים, פסיפס של מסורות ומנהגים ואיך הפסיפס הזה מתקיים היום. מתקיימת שם גם תערוכה אינטראקטיבית- מבוך השלום, העוסקת בדרכים ליישוב סכסוכים.