סימפוניה של שכנות טובה
תאריך הכתבה:
11/02/2001
לזוג הצעיר עם שני הזאטוטים שנכנס לגור בדירה המוזלת במגדל הכמעט חדש בעיר, היו תקוות גדולות. הם שמו עציץ גדול וירוק בפתח, תלו על הדלת שלט צבעוני בנוסח "כאן גרים בכיף..." ועל הרצפה הניחו מגב רגליים גדול עם המילה האנגלית welcome . בשבועות הראשונים הם ליקטו בדלי סיגריות, שאריות ממתקים ופלסטיקים מעופפים מחדר המדרגות היישר לפח. בסופי השבוע הם ירדו עם דלי וסמרטוט לשטוף את מכוניתם, והעירו לכל מי שרק אפשר לשמור על הנקיון ולא לחנות במקום השמור להם. חודש אחרי, הם כבר היו מסוכסכים עם הזקנה בעלת כלב השנאוצר. הם טענו שהשנאוצר חופר בעציץ, נובח ומטריד. השנאוצרית מצידה התלוננה בקולה הצווחני על הרעש של הזאטוטים. זו הייתה יריית הפתיחה.
"רעש, את אומרת", הזדעק אבי הזאטוטים. "אני אראה לך מה זה רעש," וחיבר את מקדחת החשמל שלו לתקע. כל הבניין רעד כשהמקדחה קצרה את האויר. השנאוצרית מצידה הגבירה את מערכת הקול וניגנה בפול וואליום שירים ישנים. השכן השקט שמלמטה התדפק על דלתותיהם של המתקוטטים וכשנענה בקללות, ירד בנו הבכור עם מפתח חד וחרץ את דפנות מכוניתו של הזוג הצעיר. בתגובה עיוורת על החריצים שהופיעו במכוניתם, תלשו הזוג הצעיר את המראות ממכוניתה של השנאוצרית. כועסת עד עימקי נשמתה, פיזרה השנאוצרית מסמרים ליד ריכבם של שנים מהשכנים החשודים עליה. מזועזעים עד עימקי נשמתם ובעידוד ההורים, תלשו ילדי השכנים הפגועים את מיכסי תיבות הדואר של חשודים אחרים. ליתר בטחון גם בעטו בדלתה של השנאוצרית, וחוזר חלילה.
אם במקרה אתה מזדמן לבניין כמעט חדש של דירות מוזלות באילת, ורואה במגרש החנייה מכוניות שרוטות וחבולות, אם נכנסת וראית תיבות דואר פרוצות, ועציצים מרוטים, אתה בכיוון הנכון. אם אתה שומע גם רעש מקדחות, מוסיקה צורמנית ונביחת כלב רגזן, אתה ממש קרוב. אם אתה ניתקל בפלסטיקים מעופפים ובבדלי סיגריות, כמעט אין ספק שהגעת. אבל אם יש לך זיהוי סופי כמו מגב רגליים ועליו הכתובת הגדולה "welcome", היכנס, כי בטוח הגעת לבניין הנכון באילת. ברוך הבא.
|
