חיים פלטנר על רווחי הבנקים הגדולים, וגם על נאוה ברק מדליקה.
תאריך הכתבה:
04/04/2004
הכותרות שהופיעו ערב חג הפסח בכלי התקשורת, שיקפו את המציאות שאנו חיים בה כיום: בעמודי החדשות נראו תצלומים של מאות נזקקים, ניצבים בתורים ארוכים כדי לקבל חבילת מזון לחג, ואילו במדורי הכלכלה התנוססו תמונותיהם של ראשי הבנקים, משיאני השכר במשק, הצוחקים כל הדרך אל הבנק עם משכורות בנות שבע ספרות. הבנקאים שהגיעו למסיבות העיתונאים הרעיפו חיוכים לכל עבר- מבחינתם, המשק כבר החל לצאת מן המיתון.
לאחר שנתיים קשות, שבמהלכן רשמו חלק מן הבנקים ירידה חדה ברווחים וחלקם אף צבר הפסדים- מתהפכת המגמה ובשני הבנקים הגדולים- הפועלים ולאומי- הרווח הנקי גדל פי שלושה ויותר לעומת השנה הקודמת. בנק הפועלים ממשיך להוביל את המערכת הבנקאית עם רווח נקי של 1.357מיליארד ₪ ואחריו לאומי עם רווח של 1.145 מיליארד ₪. בבנק המזרחי הרווח היה קטן יותר- 335 מיליון ₪, גידול של .25% לעומת השנה הקודמת. בנק דיסקונט נחלץ מן ההפסדים שידע בשנים קודמות ורשם רווח של 168 מיליון ₪. גם הבינלאומי עבר מהפסד לרווח של 156 מיליון שקלים. בסך הכל הרוויחו 5 הבנקים הגדולים בשנת 2003 סכום עתק של 3.2 מיליארד שקלים.
הסיבות העיקריות לקפיצה החדה ברווחי הבנקים- הגאות שפקדה אשתקד את שוק ההון וירידה בהיקף החובות המסופקים, החובות הבעייתיים, שפגעו קשות ברווחי הבנקים. הפעילות הרבה בשוק ההון הגדילה את הכנסות הבנקים, ולכך תרמו גם הכנסות גדולות יותר מחברות כרטיסי האשראי וכמובן גם שלל העמלות שגובים הבנקים מלקוחותיהם. אגב, העמלות שמשלמים הלקוחות הקטנים, משקי הבית, מהווים כרבע מכלל הרווח הנקי של הבנקים.
עמלות הבנקים בכלל ועמלת השורה בפרט, עמלה שגובים הבנקים על כל פעולה שלנו, חזרו ועלו בכל מסיבת עיתונאים. הכתבים הכלכליים חזרו ותקפו את הבנקאים בנקודה זאת, אך אלה טענו- העמלות בארץ אינן גבוהות במיוחד. יושב ראש בנק לאומי, איתן רף, העלה טיעון מקורי יותר. "כיוון שהממשלה אוסרת עלינו לפעול בתחומים שבהם פעילים הבנקים בחו"ל, כמו ענף ביטוח -אמר - הבנקים בארץ נאלצים לפצות עצמם על אבדן ההכנסות בתחום הביטוח, באמצעות העמלות". כזכור, בנק הפועלים דחה את תביעת המפקח על הבנקים וייקר את עמלת השורה. דיסקונט החליט לבטלה ולהנהיג במקומה דמי ניהול חודשיים וגם בלאומי שוקלים עתה שינוי במבנה מערכת העמלות. נראה שהבנקאים רגישים בכל זאת לביקורת הציבורית ופתוחים לשינויים בתחום זה.
בנושא השכר שמקבלים הבכירים, קשה לגלות אצלם פתיחות דומה. "השכר שאנו מקבלים הוא הוגן- הם חוזרים וטוענים - אם לא נשלם לבכירים שכר גבוה, נאבד אותם". השאלה היא, אם במציאות הישראלית מנכ"ל בנק צריך לקבל עבור יום עבודה סכום של קרוב לעשרת אלפים ש"ח, סכום גבוה בהרבה מן השכר החודשי ששכירים רבים מביאים הביתה בסוף החודש. שיאן השכר לשנת 2003 במערכת הבנקאית היה המנכ"ל הפורש של בנק המזרחי ויקטור מדינה, שעלות שכרו הסתכמה אשתקד ביותר מ- 4.5 מיליון ₪, אחריו גיורא עופר, מנכ"ל דיסקונט עם 3.7 מיליון ₪ ודוד גרנות, מנכ"לן הבנק הבינלאומי עם כ-3.2 מיליון ₪. ב"תחתית" הטבלה נמצאים מנכ"ל בנק הפועלים צבי זיו ומנכ"ל לאומי גליה מאור עם שכר של 3 מיליון שקלים כל אחד.
התוצאות העסקיות הנאות שהציגו הבנקים, נובעות בין השאר מתהליך ההתייעלות והפיטורים ההמוניים שעברו בשנים האחרונות. ראשי בנק הפועלים לא שכחו במסיבת העיתונאים להזכיר את ה"טראומה" שעברו אשתקד- פיטורי כ- 800 עובדים- פרשה שעוררה תגובות נזעמות בציבור. כיום, לנוכח רווחי הבנק- זועמים המפוטרים ורבים מהם סבורים, כי ההכרזות כאילו הבנק היה צפוי להפסדים ללא פיטוריהם, לא תאמו את המציאות. אגב, שרי אריסון, מבעלי הבנק, שכלפיה הופנה עיקר זעמם של המפוטרים, חדלה מאז עזיבתה את הארץ מלכהן כחברת הדירקטוריון של בנק הפועלים, אולם עד היום טרם מונה לה מחליף. שלמה נחמה, יו"ר הבנק, חלק לה שבחים באזני העיתונאים, הגדיר אותה "אישה יקרה", שתרמה רבות לחברה הישראלית, והביע את התקווה כי תחזור בקרוב לארץ.
אך לא רק המפוטרים מפנים את זעמם כנגד הבנקים. גם הפוליטיקאים עלו על הגל. הם הרי יודעים,כי הציבור אוהב לשנוא את הבנקים. ועדת הכלכלה כבר דנה בנושא העמלות ואילו בועדת הכספים גוברת הביקורת על הרווחים המוגזמים של הבנקים והמשכורות האסטרונומיות שנוטלים הבכירים. שר האוצר, בנימין נתניהו, שיודע לחוש היטב את הלכי הרוח בציבור, פתח במתקפה כנגד הבנקים והגדיר אותם "משאבת כסף מהאזרח הקטן". היעד של ביבי- הנהגת רפורמות במערכת הבנקאית, שיקטינו את הריכוזיות של הבנקים ויגדילו את התחרות ביניהם. כך, לדעתו, יקטנו העמלות ויצטמצם הפער בין הריבית שגובים מאתנו הבנקים על האוברדרפט לבין זו שהם משלמים לנו על פיקדונותינו.
אבל הבנקאים לא נולדו אתמול. הבנקים היוו מאז ומתמיד קבוצת לחץ חזקה, אולי החזקה ביותר במשק, ובעזרת לוביסטים ממולחים הצליחו בדרך כלל לסכל הצעות חוק שונות שהגישו הפוליטיקאים, הצעות שהבנקאים מגדירים בדרך כלל כפופוליסטיות וחסרות כל היגיון כלכלי. הבנקאים יודעים גם עד כמה הפוליטיקאים, מכל הסיעות והמפלגות זקוקים להם וגם חייבים להם, כך שדרכו של נתניהו בתחום זה לא תהיה קלה במיוחד.
נאוה ברק מדליקה:
לנהגים החולפים בכביש חיפה- ת"א, מזומנת בימים אלה, וליתר דיוק בלילות, הפתעה- בצדו המזרחי של הכביש, ממול לתחנת הכח "אורות רבין", מתנוסס ברמה, בין שני עמודי חשמל גבוהים, דגל ישראל עשוי כולו מנורות חשמל, חלקן בצבע לבן חלקן בצבע כחול, כצבעי דגל הלאום, כ-540 אלף נורות. ה"דגל" ששטחו כ- 4000 מטרים רבועים, כגודל מגרש כדורגל אולימפי, הוקם במיוחד למבצע איסוף תרומות עבור עמותת "עלם", המטפלת בבני נוער הנמצאים במצבי סיכון ומצוקה. הפעם, במקום לאסוף תרומות בדרך המסורתית "מדלת לדלת", החליטו בעמותה לגייס כספים באמצעות משלוח הודעות SMS. תרומה בסך 5 שקלים מדליקה נורה לבנה בדגל ותרומה על סך 10 שקלים ומעלה מדליקה נורה כחולה. הרעיון המקורי התגבש בשיתוף בין שלושה גורמים שתרמו לפרויקט: חברת החשמל, בנתה את "דגל האור", חברת "פרטנר" תרמה את המערכת הטכנולוגית להעברת תרומות באמצעות משלוח SMS וחברת "גיתם פורטר נובלי", סייעה בנושאי הפרסום והתקשורת.
כמאה וחמישים מוזמנים הגיעו לחוות חפציבה,שעל גדות נחל חדרה, שבה הוקם "דגל האור". מרבית האורחים – עובדים בכירים בחברת החשמל, "פרטנר" ו"גיתם"- שלושת השושבינים שגויסו למשימה על ידי נשיאת "עלם", הגברת נאווה ברק. ברק, זכתה לשפע של חיבוקים ומחמאות, ורבים ביקשו להצטלם עמה. כל הדוברים בטקס התפעלו מפעילותה הנמרצת למען העמותה וציינו את יכולת השכנוע שלה. יושב ראש חברת החשמל, אלי לנדאו ומנכ"ל "פרטנר" עמיקם כהן, סיפרו כיצד בתוך 30 שניות הצליחה נאווה לשכנע אותם להצטרף לפרוייקט ואף לתרום לו סכומים נכבדים. ברק סיפרה, כי בארץ נמצאים כיום כמאה אלף בני נוער במצבי סיכון ומצוקה הזקוקים לעזרה. מאות עובדי ומתנדבי "עלם", המסתייעים בעבודתם בעשר ניידות, סובבים מדי לילה בערים השונות, מאתרים בני נוער שבסיכון, ומשלבים אותם במסגרות המתאימות. כדי להגיע לעוד רבבות נערות ונערים שבמצוקה, יש צורך בתקציבים גדולים בהרבה.
בתום הטקס זכו המוזמנים לחזות ב"דגל אורות התקווה של עלם", שהואר בשלמותו לזמן קצר ולאחר מכן כובה, עד לתחילת מסע ההתרמה. אגב, את הודעות ה- SMS אפשר לשגר למספר 6789 , או בחיוג ל- *6789. כל חברות הסלולר כבר הודיעו, כי עלות משלוח הודעות ה- SMS תיתרם לעמותת "עלם".
|
|
